Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מקום השחיטה בצואר כו' ז"ל הגמרא והלכתא משפוי כובע ולמטה כשירה ונראה דאף להגמרא משמע דוקא בדיעבד אבל לכחחילה שוחטין באמצע הצואר ולכל הפחות שוה לושט שהוא כדי תפיסה ד' אצבעות לרש"י כדי שלא יהא החתך מעוקם:
משיפוי כובע ולמטה ז"ל הכלבו בשם הרב ברצלוני פי' ענין שיפוי כובע הוא שעל כי הטבעת הגדולה יש שם בשר ופי הבשר עשוי חטים ועל אותן חטים כיסוי שדומה לעלה של הדם ועליה עצם אחד מטבעת הגדולה ומכסה סביב זה הבשר כמו הכובע ובאמצע זה העצם יש שיפוי אחר מגוף העצם ונקרא שיפוי כובע ואמרו רבנן דמשיפוי כובע ולמטה כשירה שהוא כמו אצבע למעלה וטבעת הגדולה עכ"ל ועד"ז פירש"י בקיצור וז"ל הרמב"ם בפי' המשנה בפ"ק דחולין בתוך טבעת הגדולה יש כמו שני גרגרים מגוף סחוסי וקורין אותן חכמים חיטי ומש"ר והוא קודם שיתחיל לשפע ולעלות ר"ל לעלות בשיפוע שמשפע והולך משם יותר בשיפוע (ובמהרי"ו דלכתחילה יש לשחוט למטה מטבעת הגדולה עכ"ה):
עד מקום שתגיע אונה העליונה. כתב רבינו ירוחם וז"ל עד מקום שמגעת ועולה כנף הריאה הנקרא אונה כשנופחים אותה ועולה למעלה עד מקום שמגיע ראשה בקנה כשנופחים אותה הוא מקום בעצמו שהיתה מגעת כשהיתה חיה הבהמה והיתה רועה בלי אונס עכ"ל ובהגהת מיי' האחרונות (וב"י וד"מ הביאום) פי' עד ראש האונה ר"ל האונה התחתונה שבצד שמאל היא חדה וכשהבהמה רועה היא יוצאת מן הגוף יותר משל ימין:
עד מקום שיש בו כמין שער כמו שיש בכרס פי' עד מקום שיש בו פרצי פרצי דדמיא לכריסה אשר"י ולפ"ז פי' שער שאינו חלק מל' ועשו איש שעיר וכ"כ בכ"מ דהיינו טפח סמוך לגוף:
ובעוף עד הזפק פי' עד גגו של זפק ויש סימן להבחין אם שחט גגו של זפק אם לאו אם נראה עור לבן בידוע שנגע בו לפי שלעולם האדום מצוי יותר בושט מבחוץ מן הלבן והלבן יותר ארוך מן האדום גם בגגו של זפק אין בו שני עורות כמו בושט כ"א א' ושני הסימנים א' הן שהאדמימות העליון הוא מכח העור העליונה ובמקום שכלה העליונה נשאר התחתונה לבדו שם והיא לבנה. ובעוף שאין לו זפק עד האגפיים דהיינו עד הגוף למידת זה השיעור ובקנה של עוף עד כנגד גגו של זפק ב"י דהיינו עד הגוף. וכתב סמ"ק ולפי שאין אנו בקיאין בזה לכן נכון לשחוט באמצע הצואר:
ובלבד שידע שחתך הסימנים קודם שחתך המפרקת. הטעם דנעשה נבילה מיד בחתיכת מפרקת קודם חתיכת הסימנים ולכך צריך שידע בודאי שחתך הסימנים קודם ולשון רבינו כל' הרא"ש וכתב ב"י על הרא"ש וז"ל לפי' אפי' החזיר הסימנים לצדדין צריך שידע שחתך הסימנים קודם דאפי' לא החזיר כל שידע שחתך הסימנים קודם שחתך המפרקת שחיטתו כשרה עכ"ל וכן נראה לדקדק מל' רבינו מדכתב בסיפא ז"ל "ואם "החזיר ולעיל לא הזכיר לשון ואם החזיר משמע דל"ש ונ"ל דהיינו דוקא כששחט מן הצד והחזיר שם הסימנים אבל אם שחט כנגד הגרון א"צ שידע דמסתמא חתך הסימנים שמונחים שם קודם דדוקא נדחו "למקומן חיישינן ולא נדחו ממקומן ועמ"ש לעיל ר"ס א' בדרישה דמכאן מוכרח דהרא"ש ורבינו מכשירין בחתיכת המפרקת בשעת שחיטה: