Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
רוב דמים כו' ואין המלח ולא האור שואב כל הדם שבהם ול"ד לדם האברים שלא פירש דמותר לפי שבשעת שחיטה הדם מקלח ומזנק דרך מקום השחיטה ונזדעזע ממקומו כל דם הנפש לצאת וכשלא נחתכו הורידין כשאר הדם בהן אשר"י:
ולא שהורידין הם בתורת שחיטה ר"ל אף על פי שאמר רבי יודא עד "שישחט את הורידין. ומ"ש רבינו שהרי אם שהה או דרס בהן כשרה ק"ק על מ"ש שהרי כו' ועדיין לא אשמעינן דין זה בשום מקום ויש לומר דכ"כ משום שרבי יודא שמצריך לשחוט את הורידין מפרש רב חסדא בגמרא דהיינו בעוף דוקא משום שדרך לצלותו כא' וכמ"ש רבינו גם כן אבל בבהמה שדרך לנתחה א"צ מפני שבנתוח אבר אבר מחתך כל הורידין אף על פי שאז שהה ודרס וק"ל וע"ש בגמרא דקמיבעיא להו לרבי יודא שהה הורידין ושחט או דרס בהו מאי וקאמר ר' יוחנן אמר דאין צריך אלא לנקבן ולפ"ז לא הל"ל ל' שהרי ויש לומר דהגמרא מיבעיא לה אליבא דרבי יודא דלא הזכיר שום חילוק בדבריו בין עוף לבהמה אבל לרב חסדא הנ"ל מוכח לומר דפשיטא ליה דשהייה אינה פוסלת וק"ל מ"ה קאמר ל' שהרי:
בעוד שהדם חם. כל זמן שהוא מפרכס עדיין חמים הם ומנקבן ודיו רשב"א:
אבל לא יאמר לכתחילה עיין דרישה:
וכן גדיים וטלאים שרוצה לצלותן כאחד פי' אבל מן הסתם לא וזהו החילוק שבין עוף לגדיים:
ומיהו אינו מפעפע בכולו פירוש ואפילו אין ס' נגד החוטין אינו אוסר כולו:
ויחתוך סביבם כדי נטילה כו' ובשאר גידין האוסרים משום דם כתוב לקמן סימן ס"ה שהרא"ש ס"ל דמותר לצלות לכתחילה בלא שום תיקון ושאף לדעת האוסרין מ"מ הבשר מותר בלא קליפה מורי. וכ"כ ב"י ריש דיני ניקור והב"י כתב לקמן סימן ס"ה דף נ"ו רע"ג ששם מיירי שנשחטו הגידין תחילה ושכן משמע בר"ן והרא"ש אבל לא נתיישב מידי דהרי כתב שם אף שיחתכו ורידין חוטא דידא ושבלחי אין שופכין דרך הורידין ואם כן הדרי קושיא לדוכתיה וצ"ל ולחלק בין ורידין לשאר חוטים וכמ"ש שם ר"ס ס"ה שכתבתי טעם דהורידין דהכא דומיא לסימנים וקשים הם ואין הדם זב מהן כ"כ דרך צלייתן משא"כ בחוטין דהתם ואף על פי ששם מונה עמהם חוטים שבצואר ופרש"י עליהן שהם ורידין ב' מיני ורידין הם וכמ"ש בס"ס ס"ו בדברי רשב"א ע"ש ובסוף הלכות ניקור משמע נמי הכי שכתב שם ז"ל והגידין שתחת הכתף והיד אם צולה אותם כשרה לאכילה שהם צומקים באור עכ"ל ור"ל שהם נצלין והדם זב מהן דרך צלייתו:
והשאר אם יש בו כדי לבטל כל החוטין הטעם דלא ידעינן כמה דמא נפיק מנהון. ומש"ר והשאר אם יש "בו כדי לבטל ר"ל "בו בכל הנשאר בקדירה דבכולו משערינן דהא רבינו כתב לקמן בסי' ע"ב דלא אמרינן אם האיסור דבוק שיהא צריך להיות באותו דבר שנדבק בו ס' נגד כולו ע"ש:
ובהמה כיון שדרך לנתחה א"צ לחתך הורידין נ"ל דנקט דין בהמה כו' לאשמעינן רבותא דאפי' לבשלה א"צ לחתוך הורידין (וכ"ש דא"צ לחתוך לצלותה ודוקא במנתח דאילו רוצה לצלותה שלימה אסור אא"כ חתך הורידין כמ"ש ב"י ע"ש עכ"ה) אף שהוא בהמה גסה שבשרה עב וקשה. גם נראה דבשם בהמה נכלל בין גסה בין דקה ואשמעינן דאף בבהמה דקה מסתמא א"צ לחתוך הוורידין שהרי לעיל לא אשמועינן דין בהמה דקה אלא מכח דיוקא שמעינן לה מדכתב וכן בגדיים וטלאים אם רוצה לצלותן כאחד שם אין מקומו אלא אגב עוף נקטי' וק"ל:
והר"ר אפרים כתב שאין לבשל עוף שלם כו' וכן בהמה שרוצה לבשלה כו' יש לדקדק מאי ל' וכן דקאמר דכ"ש הוא ונ"ל לפרש דברי רבי אפרים שהוא מבאר הגמרא בהא דתנן ר"פ ב' דחולין דף כ"ח ע"ב ר' יהודא אומר עד שישחוט את הורידין ואמר רב חסדא לא אמר רבי יהודא אלא בעוף אבל בבהמה כיון דמנתחה אבר אבר ל"צ מפרש הר"ר אפרים דכל זה קאי אצלי דלצלי צריך בעוף לשחוט הורידין ובבהמה א"צ כיון דדרכו לנתחו אבר אבר אבל לבישול לא סגי חיתוך הורידין הנזכר בגמרא בעוף אלא בעינן ג"כ שינתחנו אבר אבר ובבהמה לא סגי ניתוח הנזכר גבה בגמרא אלא צריכין ג"כ שיחתוך מתחילה הורידין וכלל הדברים דס"ל לרבי' אפרים דבין בעוף בין בבהמה בעינן לבישול חיתוך הורידין וניתוח אברים:
וכן כתב בה"ג הא דקאמר וכן היינו שהצריך לכתחילה חתיכת הורידין אף בסתם דחיישינן שמא יבא לצלותה כולה כאחד אבל דינא איכא בינייהו חומרא וקולא הקולא דלר' אפרים אע"פ שנתחה אבר אבר אסור לבשלה אם לא חתך הורידין ולבה"ג מותר גם נ"ל דנ"מ דלבה"ג משמע דסגי בשחיטת הורידין אפי' לבהמה ולבישול ולרבי' אפרים בעינן שחיטת הורידין וגם ניתוח אבר אבר לבישול ואפילו לעוף והחומרא דלר' אפרים לצלי פשט דלא בעינן שחיטת הורידין לבהמה ולבה"ג מצריך אפילו לצלי. ואע"ג דאמר רב חסדא לא אמר רבי יהודא אלא בעוף אבל בבהמה לא צריך. בה"ג מפרש דה"ג עיקר טעמא דר"י לא הוי אלא משום עוף הואיל וצולהו כולו כאחד שכך דרכו תדיר ומ"ה הצריכו גם בבהמה לחתוך הורידין דזימנין דצולהו כולו כאחד אבל אי לא הוה עוף לא הוה נתקן חיתוך הורידין לבהמה כיון שאין דרכה לצלות כאחד אבל השתא דהצריכו לעוף ה"ה לבהמה ומה שהצריכו לבעל ה"ג לבאר כן מבואר בב"י משום דסתמא קאמר רבי יודא במתניתין דצריך לשחוט את הורידין משמע אפילו בבהמה עוד כתב ב"י יישוב אחר לה"ג ע"ש: