Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
האב חייב למול את בנו ולא האשה את בנה דכתיב וימל אברהם את יצחק בנו כאשר צוה אותו אותו ונא אותה:
חייבים ב"ד למולו וילפינן מדכתיב המול לכם כל זכר:
ואם לא מל חייב כרת דכתיב וערל זכר אשר לא ימול ונכרת:
אין מלין בנו של אדם שלא מדעתו כן משמע בגמרא וסברא נמי הוא דמצוה המוטלת על איש אין לאחר לעשותו שלא מדעתו ב"י ועיין בי"ד ס"ס כ"ח ובח"מ סימן שפ"ב ועיין בדרישה: (ובכל יום שיעבור כו' ובכלבו אב או ב"ד כל יום שמעכבין עוברים בעשה ד"מ עכ"ה):
אבל אינו חייב כרת עד שימות כו' ר"ל אינו חייב למות בקיצור שנים שהוא מין אחד מכרת לפי שלא עבר עדיין על המצוה שהרי בידו למול את עצמו עד שימול והוא ערל במזיד ואז יתחייב כרת לנפש. או אפשר דה"ק אינו מתחייב למות בקיצור שנים עד שיגיע שעתו למות ואם הוא אז עדיין ערל במזיד ימות בקיצור ימים שהוא מין אחד של כרת כדאיתא במ"ק ב"י ור"ל שימות באיזה ימים קודם שנשלם מנין השנים הקצובים לו ויום בשנה כאילו הוא שנה נמצא שנשלם שנתו ויש בו צד כרת וי"מ דבשעה שיגיע זמן מיתתו לא ימתין בחליו אלא ימות מיד וע"ז אמרו במ"ק והביאו רבינו לקמן סימן של"ט ת"ר מת פתאום זו מיתה חטופה חלה יום אחד זו מיתה דחופה ר"ח ב"ג אומר זו מיתת מגיפה עד סוף הסימן שקאמר ר"ח בן אנטיגנוס אומר זקן שחילל שבת אי אכל חלב מי מודיעני שמת בהכרת אלא המת בג' ימים מת בהכרת כו' וק"ל:
וכ"כ הראב"ד וכי משום התראת ספק כו' לדוגמא בעלמא נקטה דהא התראה אין לה ענין אלא בדיני אדם ולא בדיני שמים והיינו לומר דאפי' למ"ד התראת ספק לא שמה התראה לא אמר כן אלא לפוטרה מדיני אדם אבל מ"מ חיוב שמים יש עליו מפני שעשה מעשה שיוכל להמשך ממנו חיוב מיתה וזה שמביא עצמו למקום שאפשר לו להתחייב כרת ועוד שהוא עובר בכל יום על מצות הבורא דין הוא שיתחייב בכל יום למות בקיצור שנים. ועיין בב"י שכתב יישוב להרמב"ם על תמיהה זו: