ומשעלה עמוד השחר של יום ז' הוא תחילת זמנה והיינו דוקא בדיעבד אבל לכתחלה אין מלין עד שתנץ החמה והכי איתא שם במשנה בהדיא ויש חסרון בדברי רבינו ב"י וז"ל מ"ו אמ"ש וכל היום כשר לכך אין לפרש כשר בדיעבד שא"צ להטיף ממנו דם ברית (פעם אחר דזה הוי עכ"ה) פשיטא דאפי' מל בלילה כשר שא"צ להטיף ממנו דם ברית אלא ה"פ שאם הוא צורך גדול יכול לעשות לכתחילה וכן משמע מפי' הרמב"ם במשנה ואל תשגיח בדברי הקארו כי לא דק עכ"ל ועיין בדרישה:

אלא שזריזין מקדימין למצוה מיד בבוקר קשה דהול"ל משעת נץ החמה דהוא עיקר המצוה דבקר משעלה עמוד השחר משמע כמ"ש וישכם אברהם בבוקר הבוקר אור והאנשים שולחו. וי"ל דמתחילה קאמר רבינו דהתחלת זמן המצוה דהוא משעלה עמוד השחר ואח"כ כתב דזמן המשכת המצוה ביומו הוא עד סוף היום. ואח"כ אמר דאע"ג דמותר כל היום מ"מ הזריזין מקדימין בכל מאי דאפשר להן לעשות באותו היום נמצא דלא קאמר בבוקר אלא לאפוקי סוף היום:

מעת שנתרפא מחליו ז' ימים כן הוא בגמרא ובאשר"י ובסמ"ג לאפוקי מהספרים שכתב בהן ח' מיהו מדממתינין לו ז' ימים מע"ל ואח"כ מלין אותו היינו ביום ח' אלא שא"צ להמתין ח' ימים מע"ל וק"ל:

וגם אז אין מלין אותו אלא ביום דדריש מוי"ו יתירא דוביום השמיני:

בד"א שחלצתו חמה פירש"י נשלף ממנו החולי ויצא מגופו ולולי פירש"י הייתי מפרשו חלצתו לשון מחלצות ור"ל שלבשתו חמה שהיה חולה ונתרפא ממנו והוה א"ש טפי:

שכאבו לו עיניו וכיוצא בו ואם כאבו לו כאב גדול הוי כחולה שבכל הגוף כ"כ נ"י דשוריינא דעינא בלבא תליא:

וכן כל מילה כו' קאי אדלעיל אמ"ש אין מלין אלא ביום:

ומי שיש לו שני ערלות פירש"י שני עורות זה על זה ואמרי לה ב' גידים:

אע"פ שאין אמו טמאה לידה ר"ל אע"ג דבפרשת תזריע גבי מילה כתיב וטמאה שבעת ימים וגו':

נולד בין השמשות כו' עיין בדרישה:

או ששמעו אותו בוכה כו' שהרי בבטנה פיו סתום ובודאי הוציא ראשו: