Prisha, Yoreh De'ah

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

ספר תורה שאינו מוגה אסור להשהותו כו' משום אל תשכן באהליך עולה וגר וכתב בהג"מ דאף בנביאים וכתובים מיירי ורבי' ירוחם כתב דה"ה לגמרא ופירושים ולשאר ספרים שצריכין לפרש דיני התורה ומצותיה (וכתב רמ"א בד"מ ז"ל ואני שמעתי שיש חרם קדמונים שלא להגיה שום ספר ע"פ הסברא ועיין בתשובת ר"ד כהן סימן ט"ו עכ"ה):

וחזר לראש הסדר ופסק ב"י כהרמב"ם שמתחיל בס"ת שנייה ממקום הטעות ומברך לאחוריה ולא מלפניה ע"ש וכן המנהג. ועיין מ"ש מור"ם בש"ע (בא"ח סימן קמ"ג) בהלכות קריאת ס"ת דאם קרא ג' פסוקים ומצאו טעות דיפסק הקורא ויברך ברכה אחרונה דממ"ש ב"י כאן לא משמע הכי ע"ש:

והוא שיהיה רוב הספר מתוקן פי' רוב תיבות הספר אבל מ"מ נמצאו בכל דף כמה טעות ב"י וכתבו התוס' דאם יש בכל דף ודף ד' טעיות אינו יכול לתקן במה שיחזור ויכתוב דף אחד שלם לומר שיציל:

לפי שאין הגרירה גנאי כמו התלייה וא"ת היאך יתקן הגרירה הא יהיה הפסק באמצע התיבה דפסול כדאמרינן לעיל בסימן רע"ד וי"ל דיכול למלאות הגרירה ע"י שיאריך הכתב אם יוכל ואם אינו יכול לתקן בכך ימחוק עוד תיבה א' או ב' ויאריך הכתב כמו שירצה וא"ת הא אסור למעט או להרבות הכתב וי"ל היינו דוקא לכתחילה אבל היכא דא"א לתקנו בע"א ש"ד ב"י ונראה דהיינו דוקא שאם ירבה הכתב כשר היכא דלא אפשר בע"א אבל למעט הכתב אפי בדיעבד פסול דאל"כ אמאי פסול היכא שכתב המלא חסר יגרר וימעט הכתב והא דאמרינן סימן רע"ה אלא שאינו יודע איך יתקן המעוות הפתוחות והסתומות כו' אע"ג שאם עשאה הסתומה פתוחה יכול לתקן ע"י שירבה הכתב ודוחק לומר דהתם עיקר הטעם שמא יזדמן לו שם. מיהו מדכתב הרא"ש שם בלשונו וגם היה צריך למעט הכתב משמע דוקא אמועט הכתב דקדק ולא על אריכות הכתב. ומ"ש דאסור לעשות מפתוחה סתומה הוא משום שמא יודמן לו שם. ונראה דהא דכתב הכא דיכול להרבות הכתב היינו היכא שכל הס"ת פסולה אם אין יתקנה בכך ולכן אמרינן דיכול לתקנה ע"י שירבה הכתב כי היכי דלא יפסיד הס"ת ויהא צריך לגנוז ס"ת שלם אבל לעיל לא איירי אלא שיש פתוחה א' או ב' שעשאה במקום סתומה לא אמרינן שיתקנה ע"י שירבה כתב אלא יגנוז יריעה אחת או שתים. ובזה י"נ גם קושיית ב"י הנ"ל מ"ש דאסור למעט הכתב היינו היכא דאין כל הס"ת נפסלה:

שאלה לא"א הרא"ש ז"ל לפי שנוהגין לעשות ששים שיטין כו' ולהכניס מה שדילג נראה דמיירי שסיפר כבר כתב ס' שיטין ודילג בפרשה פסוק אחד או שנים ושאל אם יכול למחוק ב' שיטין או ג' ולכתוב במקומן ד' או ה' ולהכניס כלומר אם יכול לעשות יותר מס' שיטין אבל השואל לא עלה על דעתו שיהא פסול משום שיצטרך למעט הכתב ויהא מחזי כמנומר דאין כ"ע גמירי דינא והרא"ש השיב לו דמשום שיצטרך שיעשה יותר מס' שיטין משום זה היה יכול לתקן אבל אסור לתקן משום שיהא צריך למעט הכתב ומחזי כמנומר (ורמ"א מסיק מ"מ נהגו לתקן כמ"ש ר"ס רע"העכ"ה):