Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ואם שינה והקדים והיה לשמע פסולה דאיתא במכילתא כתבו שלא כסדרן פסולה ב"י ועד"ר:
והכתיבה והתגין כו' וכן לענין כתיבה בימין הג"מ:
אלא שהיא נכתבת שלא מן הכתב מ"ט מיגרס גריסן גמרא:
והרמב"ם כתב שאינה צריכה עיבוד לשמה דל"ד לס"ת ותפילין לפי שהן עצמן מצוה ולפיכך הוצרכו לעשות להן חשיבות יתירה והוצרכו לעבדן לשמה לפי שיזהר בעיבודן למען יעמדו ימים רבים ועצמה של מזוזה אינה מצוה ולא תחשב מצוה אלא מפני הבית חייב ואם אין בית אין מזוזה אבל ס"ת ותפילין חובת הגוף התדירה עכ"ל הרמב"ם שהשיב לחכמי לוני"ל ועיין בב"י ועיין בדרישה:
דוקא על דוכסוסטוס ע"ל סימן רע"א פירושו:
לכן טוב לכותבה בכל דבר שמשתמרת בו יותר שהיא גויל שהוא חזק אשיר"י ועיין בדרישה:
שלדברי הכל צריכה שירטוט פי' הן להרמב"ם הן לר"ת דפליגי בס"ת:
ועוד שאין תולין בה (ר"ל אם דילג איזה תיבה בס"ת או יותר יכול לתלותו ביני שיטין כמ"ש בסימן רע"ו אבל במזוזה אין תולין עכ"ה) דהוי שלא כסדרן (ואמרינן במכילתין כתבן שלא כסדר יגנזו עכ"ה) ב"י:
ובסיפה לא יניח כלל דהרי לא יאחז בה ללמד מתוכה שהיא קבועה ועומדת במזוזה וגם אין לה עמוד בסופה וק"ל:
ובאותה שתחתיה קיצר יותר מאותה שלפניה ולפני פניה פי' אע"ג שאם היתה שורה זאת התחתונה עומדת למעלה היה פסול כמ"ש בסמוך דהיינו כאוהל וק"ל כגון בשיטה ראשונה כתב ב' תיבות ובשנייה ג' ובשלישית אמת:
כאוהל כגון שכתב בשיטה ראשונה אחד ובב' ב' ובג' שלשה וזנב הוא בהיפך רש"י (וז"ל רש"ל נ"ל ל"ד כקובה ממש או כזנב שמשמע וב' צדדין אלא אפי' מצידה אחת פסול ודו"ק עכ"ה):
יכתוב בראש שיטה אחרונה לרמז שירבה ומיהם כדמרסקי שמים מהארץ ופירש"י לכך כותבין כימי השמים בסוף שיטה ועל הארץ בריש שיטה שיהיו מרוחקים טפי:
ושמתם אתם אתם כצ"ל. קדמא לטטפת חסר בתרא לטוטפת כצ"ל כן ראיתי במזוזות וכן הוא לעיל בא"ח בהל' תפילין וכן ברי"ף בה"ק:
ע"כ טוב שלא להניח ג' אותיות לא בסוף כו' שבזה נקרא פתוחה להרא"ש כדלעיל בסימן רע"ה ור"ל לעיל הביא שם ב"י מ"ס דס"ל שיעור פתוחה ג' אותיות אבל לסידור מקדמונים כתב דבעי שיור ט' אותיות ב"י וכאן החמיר וכתב דיוצא ידי כ"ע משא"כ במקום שצריך לעשות פתוחה צריך לחוש למ"ד דבעי שיעור ט' אותיות לפתוחה. ומ"ש נהגו לעשותה סתום ר"ל סתום לגמרי שלא יניח ריוח אלא מעט דהיינו פחות מג' אותיות להיכירא בעלמא שכאן הוא סוף פרשה אבל אין ר"ל שיעשה אותה פרשת סתומה דהא דכל שהוא פחות מג' אותיות אין כאן לא סתומה ולא פתוחה לדברי הכל ועיין בב"י:
מסופה לראשה מאחד כלפי שמע כן הל' בגמרא ול"ד נקע לפי המנהג הסופרים שנהגו לסיים שיטה ראשונה ואהבת את אלא כלומור שיגללנה מסופה לרארשה ונקט אחד שהוא סוף פסוק ראשון:
לכתוב שדי (דשם זה נרטריקון שומר דירת ישראל כלבו עכ"ה) מבחוץ על הריוח ואע"ג דכתב בסמוך שטוב להניח ריוח בין פ' בפ' פחות מג' אותיות וא"כ היאך יכתוב בריוח תיבת שד"י שהוא ג' אותיות י"ל דיכול לכתוב אות אחד חוץ לשיטה או יכול לכתוב תיבת שד"י באותיות קטנות. וצריך לעשות נקב בגליון כדי לגול היקף כבגד שדי כ"כ הג"ה מיימוני וכן יעשה נקב בקנה שתוחבין בו:
והם כוז"ו במוכס"ו כוז"ו ויהפוך אותיות אלו מכתיבת המזוזה כדי שיגיע כל אות נגד כל אות שמתחלף באלפא ביתא הג"מ (והב"י כתב דעכשיו לא נהגו לכתוב כן היינו דוקא במדינתו אבל בכל מדינתינו נהגו לכתוב כן שמענו וראינו עכ"ה):