ויקבענה במקומה ויברך כו' והקובע ב' או ג' מזוזות מברך ברכה אחת לכולם רשב"א. והא דאינו מברך שהחיינו משום דאינו בא מזמן לזמן ושאני טלית ובגד שלובשו שמברך עליו שהחיינו שהוא משום שמחה ובמזוזה אינו מברך על שזיכהו הש"י בבית אלא על מצות קביעת המזוזה:

ולא יברך בשעת כתיבה דקביעתה הוא גמר מצותה:

שהוא ימין לביאה דכתיב ביתך דרך ביאתך וכי עקר אינש כרעיה דימינא עקר ברישא כמ"ש לעיל בסימן רפ"ו. אבל א"צ להניח אחת בכל מזוזה ימין ושמאל דמדכתיב בפרשת בא גבי דם של קרבן פסח ונתנו על שתי המזוזות זה בנין אב לכל מקום שנאמר מזוזות אינו ר"ל ב' עד שיפרוט לך הכתוב שתי מזוזות סמ"ג:

בטפח החיצון הסמוך לר"ה כדי שיפגע במצוה מיד:

ולמטה מזה השיעיר לא יניחנה כו' כרבי יוסי דאמר וקשרתם וכתבתם מה קשירה בגובה אף כתיבה בגיבה והרמב"ם דייק ג"כ מינה דכי היכי דקשירה אינה דסוף גובהו אלא מרוחק מסופו קצת ה"נ כתיבה ב"י:

של שליש העליון של גובה כצ"ל כן הוא עיקר המצוה:

ואם הניחה אחורי הדלת כו' פי' חוץ למזוזת השער דבעינן דרך ביאתך וליכא נ"י:

רק שתהיה בצד הימין לביאה ואין חילוק בין איטר יד לאחר מרדכי משום דמזוזה שמירה לכל בני בית ולא ליה לבדו משא"כ בתפילין:

מזה או מזה לזה כזה*

לצד חוץ לאויר הפתח דהיינו בין מזוזה למזוזה שכנגדה:

ויכוין שיהא שיטה אחרונה שבה על הארץ כו' בא לתרץ בזה מ"ש בירושלמי צריך שמע שלה רואה את הפתח שמשמע שיהא תיבת שמע רואה את הפתח דהיינו שיהא שמע באוירא בין מזוזה למזוזה ולא לצד הפנים ולפירש"י א"ש אבל לפירוש רבינו תם אי אפשר לפרש הכי דאם כן למה אמר שיהא שמע כלפי חוץ הוה ליה לומר סתם שורה ראשונה או פסוק ראשון יהא כלפי חוץ וע"ק למנ"מ צריך שיהא כלפי חוץ בשלמא לפירש"י צריך שיקבענה כך כדי שיוכל לקרות בביאתו לבית דרך הפתח אבל לר"ת שהיא מושכב א"א לקרות מושכב א"כ מנ"מ יהיה שמע לצד חוץ או לצד פנים לכך אמר שלפר"ת בא לומר שיכוין שיהא שיטה אחרונה שבה על הארץ כו' ואין הטעם משום שיקראנה ודו"ק ועיין במרדכי בהל' קטנות דף צ"ד ע"א:

ונהיגי עלמא כפירש"י ואנו נוהגין כהמדקדקין מ"ו ורמ"א אבל מניחין באלכסון ולא כנו"ן כפופה וכתב בת"ה סימן נ"ד דהעושין כן יניחו שמע לצד פנים והארץ לצד חוץ לקיים דברי ר"ת:

בעודה תלושה דאז אינה חייבת במזוזה:

פסולה דילפינן מציצית דכתיב תעשה ולא מן העשוי בפסול: