Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כתיב ובשר בשדה טריפה כו' וסתם טריפה היינו שטרפה ארי כו' ר"ל שדרסה והטיל בה ארס כמבואר לקמן בסימן נ"ז ונקט ל' טריפה ארי משום שכתיב בקרא טריפה שהוא הלשון השייך לגבי ארי. ועיין בח"מ סימן שפ"ט שלא כתב אלא ארי דורס ואוכל דאז אינו משיב מפני כל ודורס ברגלו ואוכל ממנו בחיותו וטורף כשאינו רוצה לאוכלו אלא להניח וזאב ושאר חיות לעולם טורפים וממיתים ואוכלים ולא דורסים לאכול מחיים מפני מורך לבבם. והא דאמר דבשר בשדה טריפה סתם הנכתב בתורה מיירי בארי טורף שהוא אינו אלא שהוא תאב לאכול מיד ולא אמרו דטריפה שבפסוק איירי מזאב וכיוצא בו הטורפים ואינן דורסים לעולם י"ל משום דניחא להו לפרש סתם טריפה הנאמר בתורה דמיירי שבכחו לטרוף ולאסור את כל מיני בהמות והיינו דוקא בארי שארי יש לו דרוסה אפי' בשור הגדול אבל ה"ה לכל חיה כל אחד לפי מה שיש לה דרוסה וזה שכתב רבי' וכיוצא בו ר"ל כל חיה לפי מה שיש לה דריסה:
דא"כ הו"ל נבילה אין להקשות דהול"ל דמדאצטריך רחמנא לכלב תשליכון אותו דאמרינן בסמוך דהתורה כתבו ללמד מינה דאיירי באינה ראוי לחיות מזה אתמעט ג"כ דלא איירי מנבילה די"ל אי ליכא לן אלא הוכחה זו הייתי אומר אדרבא דלמא כתב לכלב תשליכון ללמדינו דאיירי בנבילה דנבילה מסתמא אינו ראויה אפי' לעכו"ם משום מיאוס כ"א לכלב מ"ה הקדים רבינו וכתב דמנבילה לא איירי דהא כבר כתובה וק"ל:
אלמא מיירי בענין שאינה יכולה לחיות כו' וזהו ששנינו כל שאין כמוה חיה טריפה דברי רבינו והרמב"ם הם אליבא דמ"ד טריפה אינה חיה ומ"ש שאין כמוה חיה ר"ל אם נמצא בשחיטה זו מכה או חולי שאילו נמצא דומה לזה בבהמה חיה אינה יכולת לחיות:
ובא להשמיענו כו' פי' לכך כתב ציווי אטריפה:
ה"ה אם אירע לה מעצמה חולי שאינה יכולה לחיות פי' לאפוקי מסוכנת דאפשר שיכולה לחיות:
ה"ג דכי היכי דגבי נבילה כו':
וזהו ששנינו כל שאין כמוה חיה. ר"ל מ"ש דטריפה דקרא ר"ל שאינה יכולה לחיות זהו ששנינו במשנה ולאפוקי ממ"ד טריפה חיה וק"ל:
כתב הרמב"ם אע"פ שכולו הל"מ אין לך בפירוש מן התורה אלא דרוסה פירוש שבתורה כתיב טריפה והיינו דרוסה ועד"ר:
ושאר מיני ז' טריפות יש בהן כו' לכאורה היה נראה לדקדק מדאמר יש בהן (ספק שמותרין) משמע דר"ל דבמקצת מהז' טריפות לא נמצא ספק שאזלינן בו לחומרא אלא כל ספקות הנמצאים בהן מותרים מזה הטעם שאין בפירוש בתורה אלא דרוסה אבל הרשב"א כתב בת"ה וז"ל והרמב"ם פסק עד בין אגפיים ולא ידעתי טעם לדבריו גם בהרבה מספק הטריפות פסק לקולא ובמקצתן לחומרא ודרכו נסתרה מעיני עכ"ל (ועיין מ"ש הב"י בסימן ל"ב לישב הרמב"ם ע"ש עכ"ה) נמצא שהוא מפרש מ"ש הרמב"ם יש בהן ר"ל שיש בהן ספיקות לקולא ויש בהן ספיקות לחומרא וב"י הביא דברי רשב"א אלו סימן ל"ב ועד"ר: