Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מה בהמתך אפי' בח"ל דהא חובה שאינה תלויה בקרקע הוא:
והאי שדך לא תזרע לאו בכלאי זרעים איירי כו' פי' האי דשדך דמיירי אפי' בח"ל לא איירי בכלאי זרעים אבל בא"י חייב אכלאי זרעים משום שדך לא תזרע ועיין בדרישה:
שאותן אינן אסורין בח"ל אבל בא"י אסור כלאי זרעים לזרוע ולקיימו וכמ"ש בסי' רצ"ו וז"ל הרא"ש דין כלאים בח"ל נחלק לג' חלקים הרכבת אילן מדאוריותא כלאי הכרם מדרבנן כלאי זרעים מותר:
שלא אסרה תורה בח"ל אלא הרכבת אילן באילן כו' מדברי רבינו משמע דבא"י אסר לערב זרע אילנות בזרע שדה ולזורען יחד ולא דק דהא המשנה והרמב"ם בא"י מיירי ואפ"ה שרי ודבר פשוט הוא ב"י. ולעד"נ דסבר רבינו דבא"י אף שאינו נאסר משום הרכבה מ"מ נאסר משום דלא גרע מכלאי זרעים משא"כ בח"ל דכלאי זרעים מותרים והמשנה והרמב"ם לא אשמועינן אלא דאינו נאסר מחמת הרכבה דאם נאמר דשרי ממש לא ידענא מאי סברא יהיה זה דגרעיני זרעים אסורים בא"י לזרוע יחד וגרעיני זרעים עם גרעיני אילן יהיה מותר אפי' בא"י. ומיהו י"ל דשאני אילנות דלא שייך בהי כלאים כ"כ דכיון דגדולים הן מנכרי וכמ"ש רש"י בפ' בראשית שנשאו דשאים ק"ו בעצמן כו' ע"ש (וכ"ש זרעים באילנות דלא מתערבי כלל ואפשר לומר דמ"ש רבינו שלא אסרה תורה בח"ל כו' לומר שאין איסור כלאים שייך בח"ל רק ההרכבה אבל זרעוני אילן וזרעוני שדה גם רבינו סבר דא"י וא"ל שוין בשניהן ומותר עכ"ה) ואע"ג דבכלאי כרם מתסר כרם שאני דהא גם שם נאסר בהנאה משא"כ בכלאי זרעים והרכבה:
אלא הרכבת אילן באילן כו' הלשון אינו מדוקדק דהא אח"כ חזר וכתב בין אילן באילן שאינו מינו ושמא י"ל האי דקאמר אלא הרכבת אילן בא לן ר"ל דלא אסרה התורה אלא הרכבה ומשום דעיקר הרכבה הוא אילן באילן נקטיה בזה הלשון ועיקר כוונתו דלא אסרה התורה אלא שם הרכבה ויותר נראה לומר דיש להגיה במקום אילן באילן אלו באלו ובספר י"ד ישן של קלף מצאתי שהאי אילן באילן אינו אלא הכי כתוב שם שלא אסרה תורה בח"ל אלא הרכבה בין ירק באילן כו' וגירסא נכונה היא:
כגון זמורת גפן שהבריכה תחת הקרקע פי' שלוקחין ומורה ומשכיבין אותה תחת הקרקע ומוציאין ראשה מצד אחר ונעשית שם גפן:
ואפי' הבריכה בתוך דלעת פי' בתוך דלעת יבשה שנתרוקן בפנים או בתוך סילון של חרס אפ"ה אסור משום דזרעים מפלשים עד הגפן אבל בתוך סלע קשה לא פי' ר"ש מ"ו:
או בתוך סילון של חרס מפני נצ"ל כן אירא בירושלמי וכן פי' הרמב"ם ור"ש אבל של עץ אינו מפלש הירק תוכה והוא מותר טפי מהבריך בסלע שהרי בהבריך בסלע מצריך שיהא עליו עפר ג' אצבעות ובהבריך ענף אילן שאינו גפן נתבאר בסמוך דמותר לזרוע עליו אפי' אין עליו ג' אצבעות וה"ה אם הבריך זמורה של גפן מתוך סילון של עץ וק"ל: (אבל הבריכה בסלע דוקא בסלע שהוא קשה אבל לא באבן שהוא רכה ב"י בשם הירושלמי עכ"ה):
כיון שאין על השרשים פי' של אילן:
ואפי' במבריך דוקא בזמורות כצ"ל:
אפי' אין עליו עפר ג' אצבעות נראה דעץ של אילן קשה יותר מסלע ולהכי לא בעינן כאן עפר ג' אצבעות כמו במבריך בסלע והטעם נראה משום דסלע תולדתו מעפר:
סרק ע"ג סרק פי' אילן סרק. ב"י דייק מדכתב והוא מינו מותר דמשמע דבאינו מינו אסור אפי' בשניהם סרק וקשה דלעיל כתב אפי' עץ מאכל ע"ג עץ סרק כו' משמע הא שניהם סרק מותר וכ"כ ר"ש דסרק בסרק אפי' אינו מינו מותר כיון דשניהם סרק כחד מין חשיבי ע"כ ונלע"ד דגם רבינו ס"ל כר"ש ומ"ש כאן והוא מינו קאי אעץ מאכל ע"ג מאכל אבל בסרק אפי' בשאינו מינו חשוב מינו וק"ל ועיין בדרישה:
פרסקין גרעין שלו דומה לשקדים:
פרישין פרונש ובירושלמי אמרינן למה נקרא פרישין לפי שאין לך מין אילן פרוש לקדירה כזו והרמב"ם כתב שהן חבושי"ן מ"ו ומאכילן לחזירים:
אבל הפרי היוצא ממנו מותר והטעם מפני שמדמים הרכבת אילן באילן לכלאי זרעים שהן מותרים דדוקא בכלאי הכרם כתיב פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם דמשמע דוקא בכלאי זרעים עם חרצן אסורים דדרשינן פן תקדש תוקד אש: