Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ואסור ליהנות מהפרי היוצא מהן שנאמר פן תקדש המלאה וגו':
ובח"ל אסורין מדרבנן דכתב שדך וכרמך משמע דוקא בא"י אלא שבכלאי הכרם הואיל ואסור בהנאה בא"י גזרו עליו בח"ל כמ"ש לעיל:
ואין ידוע שזורע שם באיסור אי לאו פי' אם נזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד ביחד כדלקמן וק"ל מ"ו:
אפילו אם רואה שהנכרי לוקט משם מותר לו לאוכלו כו' אבל בספק ערלה כה"ג אסור והא דכתב לעיל בסי' רצ"ד גבי ספק ערלה ואצ"ל כרם שהוא ספק ערלה שהוא מותר כבר כתבתי שם שר"ל פירות הנמכרים חוצה לה מותרים אבל אם רואה אותו שלוקט משם בידים אסור והטעם דמקילין טפי בכלאי כרם מבערלה משום דערלה בח"ל הוא הל"מ וכלאי כרם מדברי סופרים ועיין לעיל בסימן רצ"ד בב"י שדעת הרמב"ם אינו כן ושם כתבתי מה שיש לדקדק בזה:
ומותרין באכילה הטעם כבר כתבתי בס"ס שקודם זה:
דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן כו' דהכי משמע ליה קרא לא תזרע כרמך כלאים דנ"ל כרמך דהיינו חרצן עם כלאים דהיינו עם שני מיני זרעים לא תזרע יחד:
אבל איסורא איכא אפי' בזורע מין אחד כו' ר"ל אפי' בח"ל (וב"י כתב דהא דכתב הראב"ד דאיסורא איכא היינו דוקא בא"י אבל לא בח"ל ושכן מבואר בדברי הרא"ש שזהו דעת הראב"ד אלא שרבינו קיצר דברי הראב"ד עכ"ל עכ"ה):
ויראה מדבריו כו' (דאפי' בא"י כו' והא דכתב הרא"ש דאכילו איסורא ליכא ר"ל שאינו אסור משום כלאי כרם ולאסור בהנאה אלא אסור לזורעי משום כלאי זרעים ומותרים בהנאה וע"ז כתב אבל הרמב"ם כתב בו אסורין באכילה ובהנאה והיינו משום דחשיב ליה כלאי הכרם עכ"ה) אלא בזורע שלשתן ביחד ואז חייב ב' משום כלאי כרם ומשום כלאי זרעים:
ואם אמר לתינוק עכו"ם לזרוע לו בח"ל מותר איירי בכלאי הכרם ממש וק"ל מ"ו אבל לתינוק ישראל אסור דאתי למסרך כשיגדיל גמרא והביאו ב"י עכ"ה):
אסור לזרוע כלאים לנכרי נוכל לומר דזה מיירי גם כן בח"ל ובכלאי כרם:
ומותר לומר לנכרי לזרוע לו כלאי זרעים לכתחילה כן הוא הגירסא בדפוס ב"י אבל בס"א תיבת כלאי אינו וכתב ב"י ובא"י קאמר דאילו בח"ל הישראל בעצמו מותר לזרעם וכ"כ הרא"ש בהגהותיו וז"ל מ"ו מסתמא הכא בכלאי זרעים איירי דאי בכלאי הכרם ממש איירי (למה יהיה מותר לומר לנכרי כו' הלא זה אפי' בח"ל אסור ופשיטא כו' עכ"ה) פשיטא דלא גרע בא"י מבח"ל דאסור לומר לנכרי גדול ודו"ק בסמ"ק כתב להדיא בכלאי זרעים עכ"ל מ"ו:
ואיני יודע למה כיון שאסור לקיימו כו' עי' בב"י שכתב שכן השיגו הראב"ד והר"ן ואפשר לומר דס"ל דלא אסרו לקיים אלא היכא שנעשה בידים האיסור משא"כ כשאומר לנכרי ועושה לסברתו דאין איסור באמירה זו: