Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בהמה או חיה כו' בין ברוב הקיפה דהיינו מאמצעיתו ולמעלה שהוא למטה מהעינים נ"ל דה"פ ידוע שעצם הגלגולת שהמוח מונח בה היא. סגלגלת. העצם מקיף המוח מכל צד מעלה ומטה ומהצדדין. וחציה התחתונה היא תקוע וקבוע בראש. ועצמות ובשר מקיפין אותה תחתיה וסביבה והעונים קבועים בראש בצד עצם הגלגלת (אחר כלות אותה חצי התחתונה כו' עכ"ה) בחצי התחתונה הקבוע בראש. וחצי השני של עצם הגלגלת לצד עליונותו הוא בולט למעלה. ואין עליו אלא עור לבד שמכסה אותה. ובאותה החצי דוקא שייך הטריפות אם נחבסה. אבל בחצי התחתונה אף אם נחבסה שם בהקיפה אינה נטרף בכך כיון שהוא תקוע וקבוע היטב בראש וזה"ש רבינו בין ברוב הקיפו דהיינו מאמצעיתו ולמעלה שהוא למטה מהעינים. ולמטה מעינים ר"ל לפנים מהעינים (לצד הצואר לאפוקי לצד החוטם עכ"ה)דהיינו שמתחיל הסדק מצד זה מהעין והולך הסדק דרך מעלה לצד קרניו ומקרן לקרן עד עין השני או רובא ממנו דרך היקף זה באותו צד נקרא היקף וה"ה משם ולמעלה בכ"מ שנחבס שם בהיקף ע"ד זה משערינן ברוב היקיפה. אבל אם נחבסה נגד העינים מלמעלה דהיינו בצד מצח שבאדם זהו נקרא גובה. ומשערינן בו ברובה אם נסדק מצד מצח שלפניה והולך הסדק בגובה הרמש עד צד השני למקום קביעת הקרניים שמשם מתחיל להיות תקוע בראש ומשם והלאה אין סדק מזיק כמ"ש. ולע"ד שלזה הפירוש כיון מהרי"ן חביב שהביא ב"י וכתבתיו בדרישה. והכי הצעת דברי רבי' בין ברוב הקיפה מסתמא קאי על כו' ר"ל שמה שאמרו בגמרא סתם עצם גלגלתה שנחבסה בין ברוח הקיפה דהיינו מאמצעיתו כו' אותו העצם שהוא לצד חוץ שהוא נקרא עצם גלגולת סתם. ואמר רבי' לסימן דהיינו מאמצעיתו ולמעלה לפי שעצם הגלגולת קבוע בראש חציו. ואומר שאין פי' רוב הקיפה מאמצעיתו ולמטה דזה יהיה במקום שהוא קבוע בראש משם לא נאסר שעצם ובשר מגין עליו. אלא מאמצעיתו ולמעלה לצד חוץ. ומ"ש שהוא למטה מן העינים ר"ל דהיינו לפנים מן העינים שסמוך לעינים שם מתחיל השטח והולך לפנים מן העינים. או ר"ל למטה מן העינים לאפוקי מבין העינים ולמעלה שהוא רוב גובה. גם י"ל מ"ש בין ברוב הקיפו דהיינו מאמצעיתו ולמעלה דר"ל בחצי שטח העליון שהוא לפנים מן העינים ולמעלה "לצד הקרנים בו תמצא רוב היקף הגלגולת מפני שידוע שאותו שטח העליון הוא יותר רחב מחצי שטח התחתון שבו העינים קבועים והשתא א"ש ל' דהיינו דר"ל דמאמצע שטח העליון תמצא רוב היקף וק"ל גם י"ל דה"ק מקום הטריפות הוא מאמצעיתו דעצם המוח ולמעלה ומטעם הנ"ל שכתבתי וחוזר ומפרש דבריו דאותו אמצעיתו מתחיל למטה מהעינים והיינו שהעינים קבועין בחצייה העליונה של הגלגלת נמצא שלמטה "במקום "שקבועין העינים בהגלגלת שם מתחיל אמצעית הגלגלת ומשם ולמעלה הוא מקום הטרפות. ויותר נראה לפרש לפי מ"ש שמש"ר מאמצעיתו ולמעלה קאי על עצם הגלגלת החיצון שמה שאמר ברוב הקיפה ר"ל שנחבסה חוט משוך על העינים לרוחב הגלגלת ומתחיל למטה מהעינים ממש ר"ל למטה "מכלות "גובה העינים שמתחיל באמצע גובה העין ומשוך על עצם הגלגלת עד חצי העין השני וזהו רוב הקיפו והיינו מאמצעיתו ולמעלה ר"ל לצד עצם החיצון כמ"ש והוא למטה מעינים ר"ל שמתחיל למטה מהעינים ודוק וע' עוד בדרישה:
ואם נקבה נקבים שיש בהם חסרון נלמד מדין גרגרת דבסי' ל"ד שכשם שבגרגרת שיש בהם חסרון מצטרפין לשיעור וא"ת א"כ נימא נמי בגלגלת דנקבים שאין בהם חסרון מצטרפין לרובא דומיא דגרגרת י"ל דכיון שלא הוזכר פיסול זה בשום מקום יש לנו לומר דקים להו לרבנן שאין להשוות גלגולת לגרגרת לעניין זה ומיהו היכא דאית בהו חסרון נראה דכי היכי דבגרגרת כשאין בין נקב לנקב כמלא נקב השלם שביניהם נידון כנקוב כמ"ש לקמן ה"ה נמי בגלגולת ב"י. (נפחת כסלע כו' הוא שליש טפח וע"ל סי' מ"ח וכ' רמ"א אבל בפחות מזה יש להכשיר אפי' בזמן הזה דלא חיישי' בבהמה לנקיבת קרום של מוח עכ"ל עכ"ה):
ובעוף של מים כגון אווזות פי' אפי' מין גדול כגון אווזות ולא תאמר דוקא מין שקורין ענט רשב"א:
אפי' לא ניקב העצם אלא כל שהוא טריפה הטעם משום דקרומו רך:
ועוף של יבשה אם הכתה חולדה על ראשה פי' נשכתה בשיניה דאילו ביד יש דריסה לחולדה בעופות רש"י:
מניח ידו בצד הנקב כו' ז"ל הגמרא פא"ט ד' נ"ו ע"א רב זשמואל ולוי דאמרי מכניס ידו לפנים ובודק (עמ"ש בריש סי' ל"א בפרישה) ול' רבי' הוא כל' הרמב"ם בפ"י מה"ש אבל זה ל' הרי"ף אתמר רב ושמואל ולוי דאמרי מכניס ידו לתוך מוח אי מבצבץ ועולה טריפה ואם לאו כשרה ופי' שמניח אצבעו בצד הנקב ונועץ שם אצבעו שם אם נקב קרום של מוח המוח עולה ומבצבץ מן הנקב ואם לא בצבץ המוח ולא יצא מן הנקב בידוע שלא ניקב קרום של מוח פירוש אחר מכניס ידו לתוך פיה ובודק אי מבצבץ ועולה טריפה עכ"ל ויש לדקדק מדברי הרי"ף מדמתחיל וכתב הגמרא מכניס ידו "לתוך מוח וגם בגמרא שבידינו איתא מכניס ידו לפניה דגם מ"ש בפירוש הראשון שמניח אצבעו בצד הנקב ר"ל שפוחת עצם הגלגלת בצד הנקב ושם הוא נועץ אצבעו דאם לא יפחות לא יוכל לנעוץ אצבעו מפני גלגלת המוח שהוא קשה ולכן אמר בגמרא "מכניס לפ"ז הפי' שמכניס למקום שפיחת וגם שם באלפס כתוב בשם רש"י ז"ל ונועץ אצבעו דוחק באצבעו על הקרום אצל הנקב אבל הרמב"ם ורבינו שלא דקדקו כן בלשונם וסתמו וכתבו גם בפירוש ראשון מניח משמע שהם סוברים שא"צ לפחות עצם הגלגלת וקצת דוחק דאיך אפשר לבדוק הלא העצם קשה מפסיק. ואפשר לומר דס"ל דהואיל וניקב אף אם הוא דוחק באצבעו מצד הנקב על העצם הוא מבצבץ אם נוקב הקרום. ואפי' להרי"ף ור"ת שאסרו אפילו בניקב קרום אחד כמ"ש בסימן ל"א אע"פ כן כשאינו יוצא למעלה כשר דאי הוה קרום א' ניקב הוה נקרע גם השני מתוך הדק עמ"ש בסי' ל"א בס"ק א' עכ"ה) ומה שפי' כן משום דלדברי הרי"ף צ"ל ולאחר מיתה בודק דמחיים אם יפחות הגלגלת תאסר משום זה הפחת וניחא לרבינו ולהרמב"ם שגם מחיים אפשר לבדוק אבל הוא דוחק שהם יפרשו שלא כלשון הגמרא והרי"ף לכן נראה דגם כוונתה כן שפוחת העצם ומכניס ידו בפנים לצד הנקב ועמ"ש בסמ"ע: