כל חלה שהיא מדרבנן ניתנת אפי' לכהן ע"ה ר"ל שעיקר דרבנן כגון חלת ח"ל לאפוקי חלת א"י (בזמן הזה אפי' למ"ד שאינה אלא מדרבנן אינה בכלל הזה דכיון דעיקרא כו' עכ"ה) שעיקרה דאורייתא אינה נאכלת כמ"ש בסימן שלפני זה ב"י:

אפילו לכהן ע"ה לאפוקי מתנות כהונה שנתבאר לעיל סימן ס"א שנותנין לכתחילה דוקא לכהן חבר מדכתיב למאן יחזקו בתורת ה':

שמותר לאכול מהפת ולהפרישה אח"כ ודוקא בחלת ח"ל אבל בחלת א"י טובלת. וצריך לשייר יותר משיעור חלה כדי שתהא שיריים ניכרים:

כגון שיש כהן גדול כו' פירוש לאפוקי כשאין שם כהן שטבל שאז מפריש שתים ואם כן אותה שנאכל אוכלין אפי' זב וזבין כדלעיל ודו"ק מ"ו ועיין מ"ש לעיל בסימן שכ"ב סעיף קטן י':

ור"י פירש שאסור לבטלה כו' אלא אינה בטלה כו' ר"ל שר"י חולק עם הרמב"ם בתרתי ר"ל שלכתחילה אסור לבטלה אפילו באלף ובדיעבד אינה בטילה אלא בק"א בתרומה כו' (ובד"מ בשם תשובת הרשב"א סימן של"ו דלכתחילה אסור ובדיעבד בטלה ברובה דעלמא וכן דעת רש"י עכ"ה) ובספר י"ד ישן של קלף מצאתי שכתוב בו כך כדי להאכילה לזר ואינה בטילה בחולין כו':

וכתב בספר המצות כו' כתב ב"י דט"ס הוא זה דסמ"ג וסמ"ק ס"ל כהרמב"ם וצ"ל ספר התרומה:

ולא חיישינן שמא יבא לאוכלה ואף על גב דבכה"ג בבשר בחלב כתב רבינו לעיל בסימן פ"ח דצריך לעשות היכר בחלה דרבנן הקילו:

ואין בה משום כהן מסייע במתנותיו כו' ז"ל רש"י חלת ח"ל דרבנן מותר ליתנה לכהן המסייע משא"כ במתנות כהונה ותרומה כדלעיל בסימן ס"א ובסימן של"א: