Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בכל מקום בסוף הסימן כתב רבינו שלא נהגו כן ובש"ע כתב ב"י דוקא בא"י נוהג אפילו שלא בפני הבית:
אלא אם כן יהיה לו חמש רחילות דכתיב וחמש צאן עשויות פי' עושין ומצריכין הבעלים למצוה:
יתן לכהן ממנו ה' סלעים שהוא שיעור בגד קטן שנאמר תתן לו שיהא בו כדי נתינה המועלת ואפילו אם לא ישייר לו אלא סלע:
וא"צ ללבנו תחילה פירוש מ"מ צריך ליתן לו שיעור שיהא ביד כהן אחר שילבננו ה' סלעים גמרא והשתא א"ש דבעינן שיהא לו משקל ו' סלעים מלובן דאז יתן מהן ה' לכהן לשיעור מלבוש וישאר בידו כדי סלע דמדכתיב ראשית בעינן שיריים כמו בחלה אבל אי הוה סגי במשקל ה"ס שאינו מלובן לא היו אומרים דבעינן לחיוב כדי משקל ו"ס מלובן דבו"ס צואין נמי הוה שריין.
אפילו כמה מנין (קמץ תחת המם) כצ"ל. ודוקא בחלה ובתרומה דלא נתן התורה שיעור נתנו חכמים שיעור בחלה אחד ממ"ח בנחתום ואחד מכ"ד בב"ה כנ"ל ובתרומת עין טובה אחר מארבעים כו' וכנ"ל משא"כ בראשית הגז שנתן בו תורה שיעור תתן לו דבעינן שיעור נתינה מש"ה לא נתנו חכמים שיעור אחר כמעשר וכת"מ.
אלא יתן מכל אחד לפי שיעורו ויהיה הכל יחד משקל ה' סלעים:
עד שצבעו פטור וכתב ר"ן אף על גב דלא אמרינן שינוי קונה בגזלן אלא לענין שאינו מחזיר לו גוף הגזילה אבל מכל מקום צריך להחזיר לו דמים אפי' הכי הכא מהני לפוטרו לגמרי כיון שפקע מצותא ליכא חיובו אממוניה גביה והו"ל ממון שאין לו תובעין עכ"ל:
לבנו ולא צבעו עדיין אין כאן שינוי גם לענין השבת גזילה כתב רבינו בח"מ ס"ס ש"ס דאינו נקרא שינוי אלא אם כן צמר ולבנו בגפרית שג"כ אינו חוזר לברייתו הא לבנו סתם לא מקרי שינוי והוא מגמרא ר"פ הגוזל קמא ע"ש:
הלוקח גז צאנו של נכרי שלא קנה כו' ופירש"י משום דגז צאנך כתיב והאי צאן לאו דידיה הוא ואצאן דידיה קפיד קרא ולא אגיזין דידיה:
אם המוכר שייר לו קצת מהגיזה הוא חייב פירוש המוכר חייב דא"ל לוקח מתנה דכהן גבך הוא לא שייר המוכר הלוקח חייב דא"ל המוכר מתנה דכהן גבך הוא וה"מ כשמכר לו בסתם אבל פירש לו המוכר וא"ל אני מוכר לך הכל אין הלוקח חייב ול"ד ללוקח מתנות במשקל דהוי כמו פירש שהרי שקל לו חלקו של כהן ואפ"ה נתנו לכהן דהתם מתנות כהונה שבו ניכרין ועומדין זרוע לחיים וקיבה מש"ה רצה תבעו מהלוקח שהן בידו רצה תבעו מהמוכר שהרחיק מתנותיו משא"כ בראשית הגז דאין חלק כהן ניכר וכל אחד יכול לדחות המוכר יכול לומר הרי לא גזזתי והלוקח יכול לומר הרי אין הצאן שגזזתי שלי:
דבר תורה ראשית הגז נוהג האידנא בח"ל אלא דלא נהגו (כן דנהיגנן האידנא) כרב נתמן דאמר נהוג עלמא כתלתא סבי כרבי אלעאי בראשית הגז דאמר אינו נוהג אלא בארץ וכתב הרא"ש דבדורות ראשונים היו נוהגין אלא בדורות האחרונים חזרו בו לנהוג כר"א: