תלתא מימינא ותרתי משמאלא ולמטה יש שני אומות גדולות אחד לימין ואחד לשמאל. ופירוש אוני אוזן כי תרגום של אוזן אוני ואומה נקראת הגדולה מלשון אם שהאונות נפרדות ממנה והיא עיקר הריאה אשר"י. ואונות ואומה הכל בשם ראיה וי"מ שנקראת ריאה ע"ש שרואין ומעיינים בבדיקתה:

עינוניתא דוורדא פירוש כמו אינוניתא אונה קטנה. דוורדא על שם קלישותה ואדומה רש"י:

ואם חסרה הוורדא פירש"י דכשירה בגמרא פא"ט ההוא ביני ביני (פי' יתרת דהוה עומד בין שתי הערוגות עכ"ה) דאתא לקמיה דרב אשי סבר למיטרפה א"ל רב הונא מר בר איויא כל הני חיוי ברייתא (פירש"י רועות באפר ואמרי לה בריאות ושמנות עכ"ה) הכי אית להו וקרי לה טבחא עינוניתא דוורדא ומפרש רש"י דבאותו מעשה לא היה לבהמה אלא חדא וסבר רב אשי למיטרפה כו'. נמצא דבאין לה עינוניתא כלל כשירה ואם יש לה שנים טריפה אבל רבי' אפרים מפרש דבאותו מעשה היו לה שנים ורצה רב אשי למיטרפה א"ל כל הני כו' נמצא דבשנים כשירה אבל אחת צריכה להיות לעולם ולכן אם אין לה עינוניתא טריפה וטעם הגאונים דכיון דיש בהמות שאין להם וישנה במקצת אין להטריף בשום שינוי שימצא בה בין שאין לה כלום בין שיש לה שתים ושלש עכ"ל הרא"ש ועד"ר:

וכתב בעל העיטור אבל אם היא ביני וביני שלא כסדר כדרך הוורדא טריפא כתב מהרי"ן חביב הנוסחא האמיחית אבל אם היא ביני ביני שלא כדרך הוורדא בין בימין בין בשמאל טריפה וכתב רק שיש קצת חילוף בין ימין לשמאל דלצד שמאל כל נטיה אסור אבל לצד ימין לא תאסר אלא אם תהיה ביני ביני שלא כדרך הוורדא פירש שדרכה הוא לעמוד בין האומות ובין האונות וזהו פירש ביני ביני דאם היא כסדר האונות ודאי שהיא כשירה ואם היא כסדר שוב עם הוורדא לא נאמר שהיא אונא נוספת אלא וורדא נוספת יקרא וכבר נתבאר משפטה בסמוך שהיא כשירה וא"ל דס"ל דאם אין לה צורת וורדא אלא צורת אונה אז לא מכשרינן מכח תרי וורדות ובהכי מיירי בע"ה הכא וא"כ שפיר גרסינן שלא כסדר דהיינו ביני ביני ולא כסדר האונות רק כדרך הוורדא שעומדת ביני ביני ומ"ה טריפה אפי' לצד ימין דאכתי קשה למה לו אריכות הלשון דלא הול"ל אלא אם עומדת ביני ביני בין בצד שמאל בין בימין טריפה ועוד דמדינא אינה נפסלת בשינוי צורה כ"א חומרא שאנו מחמירין. וזהו שכתב וא"א הסכים לסברת בע"ה מדטרף כשעמדה בצד שמאל דלהרמב"ם לצד פנים בכל מקום שרי א"כ (אם היה פסק הרא"ש כדעת הרמב"ם אין לאסור כו' עכ"ה) אין לאסור מכח אונא נוספת וגם אין לאסור מכח שאין הוורדא עומדת בצד ימין במקום המיוחד לה שכבר הסכימו הגאונים להכשיר בין יש לה שנים בין אין לה כלל ואם כן נאמר שגם לבהמה זו אין לה כלל וזה אונא אלא ודאי סבר כסברת בע"ה שאם עומדת שלא כדרך הוורדא טריפה והיינו לצד שמאל שהוורדא מקומה בצד ימין ואסור משום אונא נוספת ע"כ ע"ש בב"י ומ"ו לא הגיה כלום ונראה שהוא מפרש שלא כסדר כדרך הוורדא שהיא ג"כ שלא כסדר האונות (מ"מ היא שלא כסדר הורדא אבל אם יהיה כסדר עם הוורדא לא נאמר שהיא אונא רק וורדא והיא כשרה בשנים עכ"ה). ועד"ר:

היה היתרון על גבה פירוש על האונא או האומה עצמה:

שמעינן מהא דשיעורא דאונא כטרפא דאסא דאל"כ למה נקטו שיעור היתרון מגבה כטרפא דאסא אלא ודאי משום דאז נקרא אונא יתירה שלא בדרא דאונא ועליה קאי גם בגמרא דקאמר וה"מ מגואי (פי' שם יש אונא יתירה דכשירה כגון עינוניתא דוורדא) אבל מאבראי אפילו כטרפא דאסא טריפה עכ"ל ש"מ דאאונא יתירה קאי:

ואין בה אלא כטרפא דאסא כו' פי' אפילו לאחר הנפיחה ב"י:

כתב הרמב"ם שהוורדא משלמת אותה לטעמיה אזיל דס"ל שכשירה כשעומדת בצד פנים אלמא ס"ל דצד פנים וורדא ואונא חדא מילתא היא ב"י. ודוקא אם נמצא הוורדא בצד ימין משלמת האונא החסירה אבל אם נמצא הוורדא בצד שמאל אונא משלים לאונא שחסירה בצד שמאל אפילו להרמב"ם ר"ן ב"י:

ולישנא דתלמודא משמע פי' רש"י כו' פירוש ולא בעינן היכר ביניהם כעלה של הדס כהרמב"ם ועי' ב"י מ"ש על זה דנראה לו ליישב שהרמב"ם לא פליג על רש"י: