בצרדא (בר זוזא פירש"י קנבוס הנקנה בזוז: כסות היורדת כתב נ"י במ"ק דף שפ"ח דכל העושה תכריכים נאים למת וחשובים מכירים בו שהוא מודה בתחיית המתים ותע"ב עכ"ה):

ואהיה כחתן בין האבלים נראה דה"ט דלעתיד גם הרשעים יעמדו ויחיו וכמ"ש בסוף ישעיה אלה יעמדו לחיי עולם ואלה לדראון ולחרפות עולם וצ"ל דה"פ שמא לא אזכה פירוש לישב בין הצדיקים אלא אשב בין הרשעים אף שאינני רשע ואהיה כחתן בין האבלים ור"ל אף שמסתמא גם הרשעים נקברים בלבנים כמו הצדיקים מ"מ בהיותם נידונים בגיהנם גם תכריכיהן הלבנים יהיו מגונים ומגואלים ותכריכין שלי לא יהיו מגואלים כיון דעל כ"פ אינני רשע ועבור זה אהיה כחתן בין האבילים וק"ל והשתא א"ש ל' אזכה ולא אזכה דכתב דר"ל לא אזכה לישב בין הצדיקים או אזכה לזה וק"ל:

תניא האיש וכורך ומקשר כו' ע"ל סי' של"ה גבי שימוש החולים הטעם:

ופוקקין נקביו פי' כדי שלא יכנס בהם הרוח:

אחר שמדיחין אותו היטב מכל זוהמא:

וסכין אותו במיני בשמים כצ"ל ועד"ר:

וגוזזין שערו וצפרניו כצ"ל (ויסרקוהו במסרק כדרך החיים ויטהרנו במתון בטהרה ובנקיות כדי שיבא בטהרה למנוחה כמו שהיה רגיל לילך בכל שבת לב"ה עיין בנימין זאב סי' ר"ד עכ"ה):

שזו גסות הרוח השתא כו' פי' מתקנת ר"ג ואילך: