Prisha, Yoreh De'ah

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

פירוש שצריך לקברו בקרקע כו' דאילו קבורה לבד פשיטא דכתיב בקרא כי קבור לכן פי' שצריך לקברו בקרקע כו' ת"ל כו' (ודרש מיתורא דכתיב תקברנו עיין בב"י עכ"ה): ת"ל כי קבור תקברנו בפ' כי תצא כי תהיה באיש חטא משפט מות וגומר לא תלין נבלתו על העץ כי הבור תקברנו ביום ההוא וזהו שסיים רבינו שעובר מפני שמלין המת וא"ל שדוקא במלינו על העץ הזהירה התורה דמדמסיק וכתב כ"א קבר תקברנו מוכח דכל דאינו קברו הוא עובר בלא תלין דאל"כ הול"ל כ"א הסר תסורו אותו מן העץ:

לפיכך הנותן מתו בארון ולא קברו בקרקע ר"ל לא נתן הארון בקרקע אלא הניח אותו מגולה חוץ לקרקע:

ואם עשה לו ארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו ומ"מ יפה לקברו בארץ דקבירת ארץ כו' כן הביא ב"י ל' הרמב"ן וכ"כ בש"ע. ולגירסא שלנו קשה מהיכא תיתי שיעבור אם הניחו בקרקע בלא ארון אבל גירסא דהרמב"ן א"ש דהו"א דצריכין דוקא להניחו בקרקע בלא ארון ומסיק ומ"מ טוב ויפה להניחו ע"ג ארץ בלי לוח מתחתיו:

ויש בחפירות יש בארון כו' כצ"ל:

ופניו למעלה א"נ מן הצד והכי איתא בירושלמי יהבוני על סטרי לא עומד כו' כן הגיה מ"ו והשתא א"ש הא דמסיק וכתב כאדם שהוא ישן דקשה דהא אמרינן אביי לייט אמאן דגני פרקדן:

ולא נכון לעשות כן פי' היכא דאפשר בלא זה כגון בא"י וזהו קצת דוחק לכן נראה דמה שנותנין מקצת עפר על פניו אין זה גנאי כיון דלטובת המת עושין כן ואינו גנאי כ"א במצבר עליו עפר הרבה בלי הפסק בגדיו או נסר אחד:

שיש ברד גדול ר"ל יבשות:

ונותנין עפר על פניו פי' שהוא מקום מגולה בלא בגדים לאפוקי על שאר כל גופו שהיא מכוסה בבגדים אז נותנין עפר על בגדיו כדמסיק ונראה דבזמנינו שנותנין חרסים על פיו ועיניו הוי במקום עפר דבזמנם:

ואם יש גשמים מביאין עפר יבש ונותנין עפר על פניו ומכסין פניו בבגדיו ונותנין עפר כו' כן הוא בס"א וכן הוא ברמב"ן בת"ה מ"ו פי' ואין לוקחין עפר לח במקום שירדו שם הגשמים משום ביזוי המת:

בראשונה היו קוברין במהמורות לשון ותחמרה בחמר ובזפת מ"ו פי' סיד וכ"כ רמ"א בסימן שס"ג ס"ב ונ"ל ג"כ שהוא ל' בור וגומא וכן משמע קצת לקמן בסימן שס"ג שכתב ז"ל לקבור במהמורות בלא ארון שוב מצאתי כתוב באשר"י פ' אלו מגלחין והביאוהו הב"י בטא"ח ס"ס תקמ"ז שכתב הירושלמי עושין נברכת במועד מהבקיע כו' והוא קברות שלנו והיינו מהמורות דאמרן לעיל עכ"ל וגם בתהי' ק"מ כתיב במהמורות בל יקומון פי' גומא:

לומר שינוחו עצמות אביו מן הדין כמ"ש כי בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל כל זמן שבשרו עליו יכאב נפשו עליו תאבל ואם כלה הבשר שוב אין נפשו עליו תאבל:

זה הכלל כל שישן עמו בחייו נקבר עמו במותו נראה פשוט דדוקא אקטן הנ"ל קאי אבל בן גדול אף שמותר עם אביו וכן בת גדולה עם אמה דאסור לקוברה עמהן ומ"ש עם בן בנה הקטן ה"ה דהוא מותר עם בת בנו או בתו אלא במאי דסיים פתח וחדא מינייהו נקט וק"ל:

ודוקא שאין ביניהם עפר ששה טפחים בת"ה כתב הרמב"ם ג"ט וגירסת ספרים שלנו עיקר כמ"ש בסמוך סימן שס"ג:

וכן אין קוברין צדיק וכ"ש בינוני ובי"ס מצאתי רשע בינוני וכן בת"ה ולא נ"ל מ"ו (ולא כדפוסי ב"י שכתב בו וכשר בינוני עכ"ה) צדיק היינו שקיים את התורה כדינו וחסיד היינו שמקדש את עצמו במותר לו וקוברין בעלי תשובה אצל צדיק מעיקרו סא"ז מ"ו והטעם בכולם משום שאין להם מניחה יחד ועיין בדרישה: