Prisha, Yoreh De'ah

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

ופוטרין את הרבים פירש"י שאומרים למנחמים לכו לבתיכם כמ"ש לעיל בסי' שנ"ד:

יתחילו ויקראו מה שיוכלו צ"ע דבא"ח סימן ע"ב כתב ב"י בשם מהר"י ז"ל דנראה מפירש"י דאם התחילו יגמרו ע"ש. (ואפשר לומר דרבינו פליג ארש"י ודברי ב"י תימא הוא וע"ש עכ"ה):

הרואים את הפנים פטורין פי' שורה הפנימית הרואים האבל שהוא יושב באמצע מ"ו:

אין שורה פחות מי' דכיון דבעי למימר עמדו יקרים עמודו בבציר מי' לאו אורח ארעא:

כנגד הבל הבלים כו' עיין בדרישה:

עד שיפתח האבל תחילה מייתי לה מקרא דאיוב ולכך כתב הרמב"ן בת"ה בשם רבינו האי שהאבל יתחיל ברוך דיין האמת:

והאבל מיסב בראש ג"ז מייתי בגמרא מקרא:

וכיון שנענע האבל בראשו פירש"י שכבר קבל תנחומין כלומר שניחם מעצמו ורוצה שילכו להם:

וכיון שהוא אסור בשאלת כו' ס"א דכיון שהוא כו' ועיין בדרישה:

לכל אומרים שב כו' ובגמרא וכן הר"י והרמב"ם פירשו אמי שעומד לפני נשיא קאמר ע"ש מ"ו:

אמר רב יהודה מת שאין לו מנחמין שאין לו אבלים שמתנחמין רש"י:

ויושבין במקומו במקום שמת רש"י:

בכל יומא הוה מכניף ר"י י' כו' עיין בדרישה:

כל אלו הדברים תלויין במנהג לאו אדסמיך ליה קאי אלא אעשיית שורה ומעמד ומושב קאי ב"י:

לומר הוא יזכה פלוני לתחיית המתים כו' כצ"ל:

ואינו חותם בזו לאפוקי הברכות שמזכיר אח"כ שמברכין ברחובה של עיר מסיימין בהן:

בעלמא דהוא עתיד לחדתא עלמא כו' כמו שמפורש לקמן בסימן זה:

וזהו הנקרא המפטיר בבית עלמין בית עלמין הוא כינוי לבית הקברות כמו שאנו אומרים בית החיים:

במקום שנהגו לעשות מעמד ומושב כו' וזה ז' מעמדות ומושבות דנזכרים לעיל אף ע"ג דהקדים בלישניה מעמדות למושבות מ"מ בהסדר היה המושב תחילה וזהו שאמר מתחלה עמדו יקרים עמודו ר"ל עמדו ממקום ישיבתכם שישבתם עתה ואינו ר"ל עמדו מל' עכבה כמ"ש וישב העם בחדש ומש"ה בפעם הז' אמר שא"ל עמדו יקרים כו' מיד עמדו ועבר מע"פ האבל והלכו לביתם וק"ל:

עמדו יקרים עמודו ר"ל קומו יקרים קומו ועומדים ר"ל והיו עומדין:

שבו יקרים שבו ר"ל כשאמר כך להם היו יושבין:

וכל העם עוברין שורות כולי שמסיימין בה בא"י כו' כצ"ל:

וכנגד המנחמין בא"י המשלם הגמול כו' עיקר ברכות הללו עיין בפ"ק דכתבות:

ואח"כ נכנסין עם האבל לביתו כצ"ל:

ושליח ציבור אומר נשאלו רבנן טעמא כצ"ל וכי הוא בת"ה נ"ל ל' ביקור כלומר תבקרו האבל בדברים ובעבור שאין יכולין לפתוח פיהם עד שיתחיל האבל ע"כ מתחיל האבל ואומר ברוך וק"ל מ"ו ולקמן סימן ת"א כתב ל' שאלה ע"ש טעמא כמו טעם ר"ל דיבור (כמו שים טעם דדניאל עכ"ה):

וכשאמרו במי שחוזר מאחורי המת לישב ז' פעמים כו' הם המה הז' מעמדות ומושבות הנזכרים לעיל בריש סימן זה ועיין בדרישה: (ובקרובים ר"ל שבני אדם שהן במעמד צריכין להיות קרובי המת שאינן מתאבלין עכ"ה):

שיושבין בורחין ממנו ואני קבלתי מאמ"ז לומר ז' פעמים ויהי נועם מהתחלתו עד באהליך ותיבת כ"י ואח"כ (יאמר עד תיבת כי מלאכיו ואח"כ יאמר עד כי מלאכיו יצוה ואח"כ עד כי מלאכיו יצוה לך ובפעם הז' כו' עכ"ה) מלאכיו כו' ובפעם השביעי מסיים הפסוק וכן עיקר ויש לו סוד והי' (נראה דצ"ל יוהך ס"ת דכי מלאכיו עכ"ה) מ"ו:

וכן אנו רואין דמאן דעבד הכי ר"ל דאינו מקנח אין בכך כלום אלא שרי למעבד ר"ל לקנח. אבל נטילת ידים לבתר הכי כו' אדלעיל קאי שכתב נוהגין אצלינו כשחוזרין מב"ה רוחצין ידיהם כו' ועיין בדרישה:

ע"כ לגאונים ר"ל מנשאל לגאון נוהגין כו' עד הכא הוא ל' גאונים:

שתחילתו מן המים ע"ד מים גנובים ימתקו שמפרשים מים אזרע שממנו נוצר הולד שדומה למים. ודומה לזה כתבתי בא"ע סימן קס"ט בשם ה"ג טעם רקיקה לפני יבם דהוא לא רצה להקים זרע לאחיו בטיפה סרוחה הוא הזרע לכך רוקקת לפניו רוק כו' ע"ש וכתבו ג"כ הש"ע שם בסוף פי' סדר חליצה סימן פ"ב אבל בספרי פירש"י בפ' נשא דפוס פראג כתב ז"ל ולקח הכהן מים קדושים בכלי חרס מן העפר ולמה היא נבדקת במים ובעפר לפי שתחילת בריאותה מן המים ומן העפר ועוד מפני שהן עדיה שנא' העדותי בהם את השמים ואת הארץ עכ"ל הרי לפנינו דלא כיון למ"ש אלא למים ממש וצ"ע: