אלו דברים שאבל אסור בהן כו' וכל דברי האבילות נוהגין בין ביום בין בלילה רמ"א:

מלאכה דתניא אבל כל ג' ימים כו' שנאמר והפכתי חגיכם לאבל מה חג אסור בעשיית מלאכה אף אבל אסור בעשיית מלאכה והטעם דהחמירו יותר בשלשה ימים הראשונים מפרש בירושלמי משום דתלתא יומי נפש טייסא על גופא סברה דאיהי הדרא גביה כיון דאיהי חזיא דאשתני זיוהון דאפוי היא שבקא ואזלא לה ורבי' ירוחם כתב בשם הראב"ד משום דאחז"ל ג' לבכי ואם יעסוק במלאכה נמצא מתעצל בבכי:

ואשה טווה בפלך בתוך ביתה פי' לא התירו לה אלא מלאכה של צינעא ושל ארעי כו' צ"ע למה לא חילק וכתב שגם האיש לא יעשה כ"א בצנעא וארעי:

עושה אומנות שלה פירוש אפי' אינה עראי: אפי' הם גדולים אם סמוכין על שלחנו דאז מעשה ידיהן שלו רמב"ן: (כך אחרים אסורים לעשות כו' אפי' על ידי נכרי מרדכי במ"ק: זיתיו להפוך שהזמינן ליתנן ע"ג בית הבד להוציא מהן שמן. לגוף לעשות לה מגופה לסתום בורו עכ"ה):

דלא שרינן להשקות אלא בית השלחין (ר"ל מדלא שרינן להשקות אלא בית השלחין ש"מ דלא הוי טעמא משום פסידא דזרעים דאל"כ לא הו"ל לתלות בשדה בית השלחין אלא באיכא פסידא דזרעים אלא ודאי טעמא משום פסידא דמיא עכ"ה):

שדה נירה פי' חרושה. ושדה העומדת לפשתן שאם לא תזרע עכשיו מכאן ואילך אינו ראוי לפשתן ורבנן פליג עליה ששדה נירה אם לא תזרע בבכיר תזרע באפיל אם לא תזרע פשתן תזרע דבר אחר:

או בלן שומר בית המרחץ ומשמשן בבית המרחץ רש"י:

וממי קילון פירוש בערוך כשהמים מקובצים במקום אחד ומבקשין להביא אותן אל שדה אחר עושין לו דרך שיבאו בו המים ושם אותו דרך שנמשכים בו המים נקרא קילון פירוש אחר מי קילון גומא שיש בה מים ואינה מליאה וטירחא למדלת מינה מי גשמים עכ"ל ומי גשמים היינו שהבור מלאה:

עוגיאות לגפנים פירוש שחופרין סביבות הגפן ועושין כמין גומא ועוגיאות מל' עג עוגה:

ואמה לכתחילה פירוש עושין אמת המים אפי' במקום שלא היה אמה בתחילה ונקרא אמה ע"ש שהמוכרו לחבירו צריך ליתן לו אמה בעומק ואמה ברוחב רש"י:

אם כן מותר באבל על ידי אחרים דכל דאפשר על ידי אחרים אסור לו לעשות בעצמו:

ומכאן הורו הגאונים שאם יש כו' ס"א וכן הורו כו':

אפי' אין לו מה יאכל פירוש אלא יקבל צדקה ולא יעשה בג' ימים הראשונים ומכאן ואילך אם אין לו מה לאכול א"צ לקבל צדקה אלא יעשה בצינעא כמ"ש לעיל בריש הסימן: (שאין לו במה שיתפרנס אפי' משכן להשכינו עכ"ה):

באריסות או בחכירות כו' אריסות היינו לשליש או לרביע חכירות שנותן לו סכום מפירות השדה בין עושה מעט או הרבה וקבלנות שנותן לו מעות סכום ידוע:

אבל על ידי אחרים מותר משום פסידא דאחרים (דצריך לשלם לו מה שהיתה ראויה לעשות והוי דבר האבוד ומותר ע"י אחרים עכ"ה):

מוחכר או מושכר מוחכר שייך בפירות ומושכר במעות:

אבל כלה הזמן אפי' שכרו כבר ממנו כו' ול"ד לשדה דאמרינן שאם הוא מוחכר או מושכר ביד אחרים שהוא שרי משום דארעא להכי קיימי ומנהג האריסות והחכירות ידוע הוא במקומה וכיון שזה היה אריס מקודם לכן מסתמא לא מסליק ליה והו"ל כמו שהיתה מושכרת אצלו מעיקרא משא"כ בחמור וספינה שדרך בני אדם להחליפו מזה לזה וכל המרבה בשכרו הוא קודם לכן אסור כ"כ הרא"ש בשם הראב"ד:

דשרי כמו היו מוחכרין ר"ל כמו שעדיין הם מוחכרין שלא כלה עדיין הזמן:

או מושכר אצל אחר לא יעשה מלאכה בימי אבלו דהא אפילו עני המתפרנס מן הצדקה לא יעשה בצינעא בתוך ביתו ג' ימים הראשונים ומשום הפסד ממונו מעט שרינן ליה לעשות מלאכה בפרהסיא אשיר"י:

היתה מלאכת אחרים בידו בדבר תלוש פי' רבותא נקט אע"פ שיכול לעשותה בצינעא ב"י: (בבית אחרים יעשו ודוקא שנתן לו המלאכה קודם ימי אבלו דאם נתן בימי אבלו אסור לעשות אפילו בבית אחרים מרדכי עכ"ה):

אפי' הוא חוץ לתחום שהרי יכולין לילך שם ישראלים:

יגלגל עמהם פי' יעסוק עמהם לקנות צרכו ומשום דאבל אין לו פה לדבר ולעסוק עם הבריות מש"ה קאמר דלקנות צרכיו שרי: