Prisha, Yoreh De'ah

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

כדתני בר קפרא דמות דיוקני כו' ובירושלמי דברכות פרק מי שמתו אמר טעמא שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל ע"ש מ"ו ופירוש של דמות דיוקני פירש נ"י בפרק הגוזל עצים ריש דף מ' כל הצורות נקראות דיוקני ע"ש צורת אדם הראשון שנקרא דיוקני בשביל שהיא שנייה לקונה כמ"ש כי בצלם אלקים וגומר ודיו כמו דיו פרצופים עכ"ל וטעם הפיכת המטה דוקא נ"ל ע"ש שהיא מקום מושב ומנוחה של אדם שבימיהם היו יושבים על המטות דרך שררה וכבוד. ומ"ש יהפכו הכל מטתן ר"ל כל היכא דאירע להן אבילות יהפכו כל הראוים להתאבל עליו:

אבל כל היום אינו יושב אפי' על מטה כפויה כו' עיין בדרישה:

דאמר רב יהודה אמר רב מנין לאבל כו' ואמר רב יהודה אמר שמואל כו' בהאי מימרא קמאי לחוד הוי סגי להני ב' דינים דצריכין האבל והמנחמין לישב לארץ דמדיליף מיניה רב שהאבל יושב בארץ ש"מ תרווייהו דהא כתיב וישבו אתו לארץ אבל במימרא בתראי איכא למימר דהמנחמין לחוד ישבי בארץ דעלייהו קאי מ"ש וישבו אתו לארץ אבל האבל גופא אין ראיה משם דאיכא למימר שהיה במקרה שהיה יושב בארץ וכן ראיתי בת"ה להרמב"ן דלא מייתי אלא האי מימרא קמאי מיהו י"ל דשניהן צריכי דאילו מימרי קמאי דרב אינו נשמע אלא דהאבל צריך לישב לארץ והו"א דהמנחמין א"צ אלא דהמעשה כך היה דהיו יושבין אתו קמ"ל מימרא דשמואל דקאמר דינו אמנחמין ואי מימרא דשמואל לחוד הו"א ע"ג מטה הוא דאסר להן לישב אבל ע"ג קרקע ג"כ א"צ לישב והא דכתיב וישבו אתו לארץ ל"ד קאמר אלא ר"ל שישנו מקומן ולא ישבו על גבי מטה קמ"ל מימרא קמייתא דקאמר בהדיא אלא ע"ג הארץ וק"ל ושוב מצאתי הג"ה שנדפס במקצת ספרי י"ד בהאי מימרי קמאי איתא בגמרא של כתיבת יד בפרק ואלו מגלחין אבל בגמרא הנדפסת ליתא עכ"ל:

הדר עם חברו באכסניא אם לבו גס בו כופה נראה דר"ל האבל כופה לחוד אבל לא חבירו וכל שכן הוא ממ"ש לעיל דאפי' בביתו א"צ לכפית מטות כ"א אותן ששוכב בהן גם לעיל בסימן שע"ח כתב ההולך לבית האבל כו' אם לבו גס יברהו על מטות כפויות ופירשו הראב"ד והרמב"ן והרא"ש דהמברה עכ"פ לא ישב על מטה כפויה כ"א על האבל קאי ה"ה ה"נ. ומ"ש ואם אין לבו גס בו אינו כופה משום שחבירו יאמר אינני חפץ שתרגיל אבילות בביתי:

שמא יאמרו חרש הוא תרגום של מכשף חרש (בקמץ תחת החית וריש עכ"ה):

זוקפה על צדה ודיו ק"ק דלפי הי"א דכתב רבינו לעיל בשמם דמטות שלנו אין זוקפין דאין הכפייה ניכר בהן ולמה אין הופכין על צדה כמו הכא וי"ל דדרכן היו להפך באופן שהיה ההפיכה ניכר והאבל היה יושב בצד ההפיכה ובמטות שלנו בכל צד שנהפכה יהיו הצדדין שוות אותה צד של צד הכותל ואותה צד של חוץ או סניהן ראשיהן בולטין או שניהן בלי בליטה ואם כן אף אם היו זוקפין על צדה אכתי לא ידיע אם הוא יושב לצד ההפיכה או לצד גבה משא"כ מטה שנקליטיה יוצאין דהיינו שנקלט אחד מראש המטה ואחד מרגליה ואחד על גביהן ואם כן יש היכר בהפיכה ויותר נראה לתרץ הואיל שעיקר טעם של כפייה מדתני בר קפרא כו' ובעונותיכם הפכתיה יהפכו הכל מטתן וזהו הטעם לא שייך שפיר אם יהפוך המטה על צדה ולכן הואיל שמטות שלנו אין הכפייה ניכר בהן א"צ להפוך כל עיקר אבל בימיהן שהיה ההפיכה ניכר ברוב המטות לכן מטה של נקליטין אף ע"פ שא"א לקיים בה ההפיכה כתיקונה מ"מ הואיל שיוכל לקיים קצת תקנו שיעשה מה שאפשר משום לא פלוג: