Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אבל אסור לגלח כו' מדא"ל הש"י לבני אהרן ראשיכם אל תפרעו מכלל דכ"ע מיחייבי וק"ק מאי אפילו בית הסתרים דקאמר הא בית הסתרים יותר מסתבר לאסור דהא בלא"ה אסור כמ"ש רבינו לעיל בסימן קפ"ב דבית השחי ובית הערוה אסור אפי' במספריים (והיה אפשר לומר דמיירי כאן באשה דמותר לגלח סתריה כמ"ש בסימן קפ"ב עכ"ה) וי"ל דהא בהדיא כתב ב"י שם דהא דכתב במספרים אסור היינו במספריים כעין תער אבל במספרים בעלמא אפי' בית הסתרים מותר וא"כ לענין אבילות הוי רבותא דודאי לא הו"ל תענוג כ"כ בתספורת בית הסתרים אלא יש לו צער משערות דלשם א"נ מהיכי תיתי דגילוח אסור מדכתיב בבני אהרן ראשיכם אל תפרעו והו"א דוקא שער שדומה לשערות דראש שהם בגלוי ולא בבית הסתרים:
באבל אסור כל ל' עיין מ"ש בש"ע בזה:
והרי"ץ גיאות כתב שאסור תוך ז' פי' שעל השפה:
אחד המגלח כו' ר"ל שנאמר להמגלח שמספר את חבירו שמת לו מת או למתגלח וה"ט דגדול כבוד הבריות ודוקא בדליכא ספר אחר במתא מרדכי (בה"א דף שצ"ה ע"א):
שהלך להרויח כו' פי' לאפוקי לטייל:
ונכנס מיד לתוך האבל אסור לגלח פי' עד אחר ל' לאבילות כדין תספורת וע"ז קאמר דאדם אחר דאינו מהיוצא מבית השבייה כולי מיקל שערו פי' אחר ל' לאבילות הראשון מיקל בתער אפילו בתוך ל' לאבילות השני:
מיקל שערו כו' ז"ל רבינו ירוחם מיקל בתער פי' שיגלח מלמטה עקרי השער כדי להקל מעליו אבל לא במספריים פי' שיחתוך מזנבות שער מפני שזה נראה לעינים אבל תחת שערו אינו נראה וכתב הרמב"ן דהני דשרינן להו בתוך ל' דוקא בצינעא (ורבינו כתבו לענין כיבוס וה"ה לענין גילוח עכ"ה) עיין בב"י:
שמגלחו קצת בתער אבל לא במספרים ז"ל הרמב"ן בת"ה לרבינו האי תער ומספרים משונים זה מזה ויש שינוי בין לשון תורה ובין לשון חכמים כי תער של תורה בלשון חכמים מספרים והוא העשוי לגילוח והשחתה ואשר אינו משחית לגמרי קורין לו חכמים תער ובירושלמי מיקל בסכין ובתספורת אבל לא במספרים (כך מצינו בהלכות הרי"ץ גיאות עכ"ה) ובעל הערוך הקשה עליו ובודאי שתשובה זו משובשת דתער בין בלשון תורה בין בלשון חכמים הוא המשחית לגמרי כדאמרינן איזהו גילוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער ומספרים בין בלשון תורה בין בלשון חכמים יש בהן גילוח ולא השחתה וזהו שאמרו כאן מיקל אדם בתער הטעתו לגאון ז"ל בפי' זה כסבור לומר דמפני שאין בו השחתה התירו כן ולא היא דהכא לאו משום השחתה דאטו גילוח באבל מותר אלא הכא במיקל משער ראשו ומספר ממנו קצת עסיקי' והדבר ידוע שהחותך מן השער קצתו אין דרכו בתער וא"א לגלחו כהוגן אלא בזוג של מספרים ומשום שהוא שלא כדרך המתגלחין ובשינוי מותר בסכין ובתספורת שהתער כאן כסכין הוא עכ"ל:
והקשה הרמב"ן א"כ תהא מותרת בגיהוץ והרי אנו כל עיקר לא למדנו איסור גיהוץ אלא מן האשה התקועית:
במעברת סרק על פניה פי' פניה של מטה:
וכ"כ א"א הרא"ש ז"ל ואע"ג דכתב רבינו לעיל בס"ס שפ"א שלאחר ו' א"א מותרת בכל ומשמע מדברי ב"י שם שהוא מדברי הרא"ש י"ל דהתם מיירי בגיהוץ ובמעברת סרק על פניה כו' אבל בתספורת ממש שאפשר לה בלא"ה שאין בה כ"כ ניוול אסור ומ"ש כאן וכ"כ א"א הרא"ש ז"ל היינו לענין פי' של נטילת שער דמיירי במעברת סרק כו' אבל לא לענין גיהוץ: