אם הוא יום המיתה פי' לאפוקי אם מת היום ונקבר למחר שאין האבילות שמתחיל לאחר הקבורה ביום המיתה א"נ שמע שמועה קרובה דאבילתו מתחלת שלא ביום המיתה: (שאין שום חבילות דאורייתא עי' בס"ס שצ"ט דכ"פ הרא"ש עכ"ה)

אנינות לחוד דכתיב לא אכלתי באוני ממנו וקאי אמעשר ואכלתי חטאת היום קאי אקדשים:

האסור בזה מותר בזה והאסור בזה מותר בזה כן הוא באשר"י דף ל"ה ע"ג בשם ר"י וה"פ האסור מכח אנינות דהיינו שאסור באכילת קדשים ומעשר שני מדאורייתא וכן אסור ביין ובשר מדרבנן לפני קבורה וכן פטור מכל המצות כל זה מותר באבילות והאסור מכח אבילות דהיינו תשמיש המטה ונעילת סנדל ורחיצה וגילוח וכל הני דחשיב לעיל בתחילת סי' ש"פ מותר מכח אנינות קודם שנקבר המת דאז חל האבילות ואע"ג דכתב לעיל ס"ס שמ"א דאונן אסור בתשמיש המטה י"ל דר"י ור"ת סוברים כהרמב"ם והרי"ץ גיאות שהביא רבינו לעיל בסימן שמ"א דסברי שאינו אסור בין מיתה לקבורה בהני דאסור מכח גזירת שבעה א"נ ה"פ האסור באבילות מותר באנינות מצד דאורייתא דאנינות ולא איירי במה שהחמירו בו חכמים דלכ"ע אף למ"ד אבילות יום ראשון דאורייתא מ"מ מה שאסרו תשמיש המטה בימי אנינות אינו אלא מדרבנן ודו"ק עיין במקומו בדברי ר"י:

בדברי המפורשים בפרק מי שמתו דהיינו שאסור בבשר ויין ופטור מכל מצות עשה:

ולא כל הנוהגים באבל ר"ל ולא בכל המתים שמתאבלים עליהם:

אלא בשבעה מתים המפורשים בתורה לענין טומאת כהן:

שהן אחיו מאמו ואחותו מאמו זהו חדא ואידך נשואה וארוסה מאב או מאם והג' אחותו אנוסה או מפותה ופירוש של ואחותו מאמו ר"ל אחותו מאמו שהיא פנויה שכיוצא בה באחותו מאב מטמא לה דאורייתא (או אחותי נשואה או ארוסה מאב או מאם דבשניהם אין מתאבל עליהם אלא מדרבנן כמ"ש בסימן שע"ד ע"ש עכ"ה):

אבל אשתו קטנה מדברי סופרים ר"ל ולא קבל אביה קידושיה: