Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ויום ל' בכלל כו' דאף ע"ג דקי"ל דמקצת יום ככולו התם כשהתחיל כבר באבילות לאפוקי זה דלא התחיל עדיין וכיון דהתחלתו הוא בתוך ל' צריך לישב עליו ז':
ל"ש שמע ביום או בלילה שאם ישב בלילה שעה אחת באבילות די לו וכן פסק מהר"ם וכן כתב רבינו בשמו לעיל ס"ס שצ"ה:
אבל לענין גזירת שלשים ר"ל לענין תספורת וגיהוץ:
בתספורת עד שיגערו בו ובגיהוץ עד שיגיע הרגל ויגערו בו לא תימא שדין גיהוץ הוא חמור מדין תספורת דהא לעיל ס"ס שפ"ט מסיק וכתב דגמרי' גיהוץ מתספורת לחלק כו' בין אבילות אב ואם לאבילות שאר קרובים ושהלכך אסור בגיהוץ באביו עד שיגיע הרגל אחר ל' ויגערו בו חביריו לומר לו לבוש כלים המגוהצים לכבוד הרגל עכ"ל. ש"מ דאדרבא דבתספורת פשוט טפי' האי דינא גם נלמד משם דגערה שגוערין הוא משום כבוד הרגל ומש"ה לא הוצרך רבינו לכתוב בתספורת רגל אלא גערה והא דכתבו בגיהוץ משום דבו לא נזכר בגמרא בהדיא אלא נלמד מתספורת מש"ה כתבו בו בפי':
לפיכך אם באת לו ר"ל הואיל שמונין מיום המיתה:
אינו נוהג אלא יום אחד והאי יום גופא לאו כולה בעי אלא מקצת היום ככולו וכן ברמב"ן וכ"כ בא"ח ס"ס תקמ"ח מ"ו וכ"פ ב"י בסימן שצ"ה:
אף בדין שלשים ז"ל ראב"ן בין בגזירת ז' בין בגזירת ל' עכ"ל ר"ל לענין איסור סיפור וגיהוץ שפוסק מהם בשעת שמועה ואף שכתב בסמוך דא"צ בכל דין אבילות אלא לאחד מהן מ"מ הא כתב בסמוך דבשעת שמועה צריך לפסוק מכולן ה"נ אם בשעת שמועה ספר או גהץ לנפשו צריך לפסוק וק"ל:
ודאי אם היה עוסק בתורה כו' ר"ל אע"פ שמותר במלאכה ובתורה כו' וא"צ לישב באבילתו עד שינהוג אבילות כאילו מ"מ אם היה עוסק בהן בשעת שמועה צריך להפסיק מהן שעה אחת ונראה הא דצריך להפסיק כל שעה אחת היינו דוקא כל זמן שאינו עושה מעשה דאבילות וקאמר דאף דפסק כל השעה אפ"ה אינו יוצא בזה וצריך אח"כ לעשות מעשה אבל אם עושה מעשה אבילות תוך השעה בחליצת מנעל או כפיית מטתו אז מותר מיד ללמוד ולעשות מלאכה וכמ"ש ברישא ומותר במלאכה כו' אלא דבשעת שמועה קודם שמתחיל לעשות מעשה דאבילות צריך להראות אבילות וצריך לפסוק ממה שעוסק במלאכה והא דלא סגי בפסיקות מלאכה ות"ת משום דכמה בטלנים איכא בשוקא ואינו נראה מהן אבילות אבל ודאי כשעוסקין במלאכה ות"ת הרי הוא היסח הדעת ועקירת אבילות מעליו וק"ל:
אין צריך לחלצן שלא תהא שמועה רחוקה חמורה מיום שני של אבילות קרובה:
ולמוצאי שבת ורגל נעשית רחוקה אינו נוהג אלא יום אחד ר"ל שעה אחת אבל אם שמע שמועה בשבת שהוא כ"ט אז נוהג לאחר השבת ז' ול' הר"ק מ"ו. וכתב הרשב"א ואע"ג דשבת עולה אפי' לתחלת ימי אבילות ואם כן למה אמרו באה לו שמועה בשבת דלאחר שבת נעשית רחוקה דהא יום השבת נוהג אבילות ועולה מהמנין וכיון שכן הרי חל עליו אבילות ביום השבת שהוא יום ל' והרי היא קרובה די"ל דאף ע"פ שעולה אפי' לתחלת ימי אבילות מ"מ כיון שאינו נוהג בו אלא דברים שבצינעא אינו גורם אבילות (גמור) שאם שמע שמועה בשבת א"א כיון שהאבילות חל עליו בשבת ועולה תהא שמועה שבו כמו שחל עליו האבילות ביום ל' ויגרום למנות במ"ש שא"כ היה מה שהוא גורם חמור ממנו. בו אין אבילות נוהג. ומחמתו יהא אבילות נוהג אינו בדין שיהא חמור מה שיבא בגרמתו יותר ממנו עכ"ל:
והר"ר יחיאל כתב שאין שבת כו' וכתב מהרי"ק דהכי נוהגין לחומרא כרבי' יחיאל ע"ש ול"נ דמ"ש מנתייאש מלבקש לחבירו בשבת שעולה מן המנין כדלעיל סימן שע"ה שוב שמעתי בקבלה שכך הורה זקן אחד מנהג וכן עיקר ובקונטרס של מ"ק הארכתי מ"ו: