Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כתיב להבדיל בין הבהמה הטמאה לטהורה כו' אין כוונתו למנות המצות כמו שהבינו ב"י ותמה עליו אלא ללמדינו שיש לנו סמך מהאי קרא לידע להבדיל בין בהמה טהורה וטמאה אף לפעמים נמצא שאין יוכל להכיר בסימניה כגון אם בא לפניך בהמה וחיה שנחתכו פיה ופרסותיה שצריך אתה לידע באיזה בהמה רגיל להיות מעלה גרה ושאר סימנים ועד"ר:
וחיה בכלל בהמה ל' ב"י ואע"ג דבפרשת שמיני כתיב זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ כל מפרסת פרסה ודרז"ל שהבהמה בכלל חיה ורבינו כתב שחיה בכלל בהמה משום שהביא פסוק וכל בהמה מפרסת כו' הוצרך לכתוב חיה בכלל בהמה עכ"ל (הב"י לא עיין היטב בדברי רבינו שרבינו הביא הפסוק שכתוב בפרשת ראה ושם כתוב וזאת הבהמה אשר תאכלו וגומר איל וצבי וגומר ודרז"ל מזה דחיה בכלל בהמה וז"ש רבינו וכל בהמה מפרסת וגומר שסע שתי פרסות וגומר והיינו ממש הפסוק שבפרשת ראה דבפרשת שמיני כתיב כל מפרסת וגומר ולא נזכר שם שתי ולכן הביא רבינו פסוק שבפרשת ראה ששם מבואר דצריכין להיות שתי פרסותיה סדוקות ולהודיע לנו דחיה בכלל בהמה לעניין הסימנים וכל זה מבואר בגמרא דחולין דף ע"א ע"א עכ"ה) ולפי מ"ש בדרישה שבא רבינו ללמוד כאן שמחויב האדם ללמד דעת להבדיל בין טמאה לטהורה אף במקום שאין יכול להכירה בסימנים מפני כך כתב רבינו וחיה בכלל בהמה שזה לא נלמד מקרא דוזאת החיה:
ולא ניבין שהן תלתלי בשר כו' בגמ' פרק אלו טריפות איתא (לא ניבין ורבינו שפירש שהן תלתלי בשר כו' כן פירש רש"י בלשון ב' וכ"כ הרשב"א בלשון ראשון פירש רש"י דניבין הוא ב' שיניים אחד מכאן ואחד מכאן בקצוות הלסתות וכתבו התוספות והמ"מ שאותו הל' הוא עיקר ומ"ש רבינו יבדוק אם אין לה שיניים אין משמעות לשונו שקאי אאותן שיניים שהן בקצוות הלסתות גם בגמ' חשיב שיניים זולת הניבין ע"ש. מ"מ אפשר שרבינו כלל הכל בלשון אין לו שיניים ואם כן א"ש דלא השמיט לשון ראשון דרש"י שהוא עיקר:
בולטין בחניכין פירוש למעלה ור"ל לצד הסימנים דהיינו בצד החיך עכ"ה) מבית הבליעה קרוב לשיניים עיין בערוך:
ולאותן אין לחוש פירוש לארנבת ושפן אבל גמל כתב בסמוך ובלבד שיכיר בן גמל ואם כן ממילא אין לחוש כיון שמכיר בן גמל:
ואין בהמה טמאה שבשרה תחת העוקץ כו' פירוש תחת עצם האליה שקורין אנק"א:
שהיוצא מן הטמא טמא ומן הטהור טהור ע"ל סימן י"ג דמשמע שצריך להיות מין בהמה ואפילו אם אין לו פרסות:
אבל אם הניחה מעוברת וכו' אסור אף ע"פ שאין טמא בעדרו חיישינן שמא בא מעדר אחר שפסק בשל תורה להחמיר ה"ה ועד"ר:
והנודר מן הטריפה מותר ואע"פ שאמרו עובר ירך אמו הוא הרי אמרו טריפה אינה חיה וכיון שאין איסורו של אם אלא מחמת שאינה חיה ועובר זה חי הוא ואין חיותו תלוי בחיי האם חי הוא ומותר רשב"א: