סכין אפילו כל שהיא פי' כל שהוא ממש (ולאפוקי הכלבו דפי' דכל שהוא חוץ לצואר קאמר ועמ"ש הר"ן בסמוך עכ"ה) כששוחט בו דרך הולכה הובאה וכ"כ הטור לקמן סי' כ"ד בדין דרסה ועיין דרישה:

אפילו כל שהוא כו' ובלבד שלא יהא עוקץ בראשו בגמ' איתא איזמל ומשמע לרבינו דה"ה כל סכין קטן:

ובלבד שלא יהא עוקץ דמתוך שהוא קטן מאד הוא נשחט מן הצואר וכשהוא מוליך ומביא יש לחוש שמא יחלידו הקרניים או ינקבו כ"כ רש"י והר"ן פ"ב דחולין ד' תר"פ ע"א: וכתב ב"י בין שהעוקץ לצד חוץ בין לצד הקתא ע"כ והיינו עוקץ שהוא בראש או בסוף אבל עוקץ שהוא באמצע סכין שפוגעין בו כששוחטין זה פסול אפילו בסכין גדול כמבואר לקמן סימן י"ח אבל עוקץ שבראש הסכין או בסופו אינו פוסל בסכין גדול דאמרי' לא יגיע לעוקץ משא"כ כאן בסכין קטן דחיישינן שמא יפגע בעוקץ:

ובמחט אפילו כו' ז"ל הר"ן שם איבעיא לן בגמרא מחטא מאן כלומר דמכשרינן במתני' אפילו כל שהוא בזמן שמוליך ומביא אי אפילו מחטא הוי בכלל כ"ש וכשר או לא ומהדרינן דכה"ג פשיטא דפסול דמחטא מבזע בזע כלומר שמתוך שהוא חד כ"כ מנקב וקורע ואינו חותך. אלא מחטא דאושכפא מאי כלומר שהיא רחבה בראשה קצת וקטנה מן האיזמל ורצענין מישרין בה את העור ויש לה בראשה מקום חתך מאי עכ"ל ולחומרא אזלינן והא דס"ד דאבעיין מעיקרא אסתם מחט אע"פ שחודו הוא חד יותר מעוקץ דאיזמל הוא סבר הא דאוסרים בעוקץ היינו בעוקץ שהוא בסכין שהסכין חותך והעוקץ פוגע ועוקר אבל כששוחט בחודו של מחט ס"ד שדרך שחיטה בכך ושרי משום דמכוון להעביר המחט באופן שיחתוך בחודה ולא יקרע בה. וטעם האיסור במחט באושכפי משום דמבזע בזע מתוך קטנותה (וי"מ הטעם דגזרינן אטו רוב מחטין שאין להם רחב כלל אבל גבי סכין כשר אפילו בכל שהוא ממש דשם ליכא למיגזר ולדבריהם י"ל דטעמא שמא ידרוס מתוך קטנות עכ"ה):