בשר וגבינה שנגעו כו' ולא חיישינן שמא יגעו זה בזה כתב ב"ה כו' בפרק כל הבשר דק"ז תנן צורר אדם בשר וגבינה במטפחת א' ובלבד שלא יהו נוגעים זה בזה ובגמ' וכי נגע זה בזה מאי הוה צונן בצונן הוא אמר אביי נהי דקליפה לא בעי הדחה מי לא בעי ודבר פשוט הוא שבעל העיטור קאי אהא דתנן ובלבד שלא יהו נוגעין זה בזה ואמרינן בגמרא שאם נגעו צריך להדיח מקום נגיעתן ש"מ כל מידי דבעי הדחה כו' אסור ורבינו אע"פ ששינה קצת לשון המשנה שבמקום דקתני ובלבד כו' כתב ולא חיישינן מ"מ מ"ש ב"ה קאי ג"כ שפיר אדברי רבינו (ור"ל מדכתב רבינו שמא יגעו זה בזה משמע דאם ודאי יגעו אסור להניחם א"כ ש"מ עכ"ה) ועד"ר:

במה דברים אמורים פי' שסגי בהדחה בששניהן צוננין ועד"ר:

או חלב צונן לתוך בשר פי' לתוך קדרה שיש בה בשר ושאר דברים רותחין בזה נופל לשון תוך אבל ה"ה אם נפל טיפת חלב על חתיכת בשר חם מבושלת אסור עד ס' וכמ"ש בסימן צ"ב והטעם משום דתתאה גבר:

הכל אסור פירוש אם אין ס' והיינו דוקא בנופל לתוך בשר מבושל שמונח ברוטב אבל לצלי אם נפל על בשר בצלי או על מבושל והוא חוץ לרוטב אינו אוסר אלא כדי נטילה כמ"ש לקמן סימן ק"ה. מיהו אם איסור צלול כגון חלב נופל על חתיכה מבושלת רותח אפילו חוץ לרוטב נתבאר בסמוך ר"ס צ"ב שהיא נאסרת כולה אם אין ס' בחתיכה שנופלת עליה:

או בשר רותח שנפל לתוך חלב צונן קולף הבשר כו' הטעם דאדמיקר ליה בלע פורתא:

והשאר מותר ואע"פ שהבשר שוקע לתוך החלב אינו מקרי צונן לתוך חם דכל שהוא במקומו הוא הגובר ומקרר הבשר שנפל לתוך החלב ודי לו בקליפה וכ"כ רשב"א על פירש"י גבי ההוא בר יונה דנפל לכמכא:

וכן החלב כתב רבינו יב"א צריך שיהא בו ס' כדי הקליפה פירוש כדי הקליפה של חלב שסביב החתיכה וממילא צריך שיהא בהחלב ס"א נגד קליפת בשר (וצ"ע שלא ידוע לעין שדבר שסובב על הבשר היא יותר גדולה שנסבב וא"כ כשנשבר קליפת החלב שסובב על הבשר היא יותר גדולה מקליפת הבשר וכאלה צריך ס"א פעמים עכ"ה) כמו שמוכיח מדברי מהרא"י כתבתי לשונו בדרישה ע"ש ולולי מהרא"י הייתי אומר דגם לריב"א בס' נגד קליפת בשר סגי דמיד שנפל שם הבשר ואוסר מחלב סביבו נבלל אותו חלב שסביבו קודם שחל שם איסור עליו וסגי בס' ועד"ר:

אבל ר"י כתב שא"צ וכן יראה מדברי הרמב"ם כו' מדברי הרמב"ם מוכח דאפילו ס' בחלב נגד קליפת הבשר א"צ ולא אמרינן דהבשר אוסר סביבו ויצטרך ס' נגדו והטעם דאף אם נפל חתיכת בשר טמא חם על בשר כשר צונן בעי הצונן קליפה ה"מ היכא דאפשר אבל כאן דנבלל הקליפה לא אמרינן דהקליפה אוסר השאר דגם זה בכלל דאמרינן אין קליפה אוסרת קליפה:

ומליח דינו כרותח ולא לגמרי לאסור כולו אלא כדי קליפה כו' והיינו דוקא בשאינו שמן אז אינו אוסר אלא כדי קליפה והרשב"א מחלק בדין מליח כרותח בין מליח התחתון למליח העליון ודינים אלו יתבארו בסימן ק"ה ועד"ר:

ור"ת פי' דכל מליחה שמולחין לקדרה כו' כשמולחין אותו להכשירו לקדרה מדמו וכן עיקר ב"י וגם אינו נקרא רותח עד שישהה שיעור מליחה לקדרה אבל הציר הנוטף ממנו מיד חשיב רותח ואוסר אם נפל על דבר היתר ומבואר בב"י ע"ש אבל מדברי הטור לא משמע לי הכי דא"כ למה לא נאסר הגבינה מבשר שנמלח שנאכל מחמת מלחו כיון שהציר הנפלט מהבשר היא רותחת ונבלע בהגבינה. ומיהו י"ל דכל שלא נמלח עדשאינו נאכל מ"מ לא מקרי הציר הנוטף ממנו רותח והב"י כתב פלוגתא בציר בכה"ג אי מקרי רותח ע"ש:

אבל נאכל מחמת מלחו לא הוי כרותח פי' וסגי בהדחה ועד"ר:

ואם יש בו בקעין כו' והוא חי כולו אסור מ"ש והוא חי גם על יש בו בקעים קאי והוא סברת בעל העיטיר אבל מהרא"י בהג"ה שער י' חולק ע"ש: