Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ומיהו כתב הרא"ש ז"ל אם הוא כלי שאין מכניסו לקיום לא נאסר כו' פירוש בדיעבד דוקא וטעם כ"ד שעות משום דצונן בצונן פולט או בולע במעת לעת:
אבל בדבר שמכניסו לקיום יראה מלשון רש"י שנאסר כו' אבל אינו מוכרח לפרש כן אשר"י.
וכתב הרשב"א שאם נתן כו' רואין כל שיש במים כדי לבטל קליפת הקנקן כלומר שיש ו' פעמים במים נגד הקליפה דהיינו שמקלפין העץ ברהיטני דאין יין בצונן נכנס יותר ובכל הקליפה משערינן דלא ידעינן כו' ודוקא שלא נתכוין לבטל אבל אם נתכוון לבטל במים אסור דאין מבטלין איסור לכתחלה ואם ביטלו אינו מבוטל (והא דלא גזרינן שוגג אטו מזיד משום דאין אדם מעמיד את היין לשפוך שם מים דהא מותר בהנאה גם בלא תערובת מים עכ"ה) כמ"ש בסימן צ"ט ב"י וכן יש לדקדק מלשון הרשב"א שכתב שאם נתן בו כו' דמשמע דוקא דיעבד ועד"ר:
כדאמרינן לעיל בסימן קל"ד. (וכ"ש אם דרך ענבים בגת כו' דשם הדבר שמבטלין בו דהיינו החרצנים והזגים הם עומדים בפני עצמן משא"כ קיתון של מים. והזגים רבים על הקליפה כצ"ל עכ"ה):
ויראה לי שאף ע"פ כן אסור להוציא היין דרך נקבי הברזא אאם דרך בגת קאי שאסור להוציא כמו שמבאר וכן משמע הלשון שמסיים שהנקב אסור והיין יוצא שם צלול מבלי תערובת החרצנים משמע דאגת קאי שהאיסור נתבטל ע"י החרצנים אבל אם נתבטל האיסור ע"י מים ושרי להוציאו דרך נקבי הברזא שהרי המים הולך עמו ומבטל האיסור ב"י וכתב עוד דאפשר לומר דגם אריש דבריו קאי דאף אם נתבטל האיסור אפ"ה אסור להוציאו דרך נקבי הברזא דהיין כמבטל איסור לכתחלה:
ויאסר שם אלא יוציאו דרך פיו או יעשה נקב חדש: (וכן התיר ר"ת כו' ר"ל כמו הרשב"א דלעיל עכ"ה):
אע"פ שאסור כו' מותר ליתן בהן מים ושכר ב"י דקדק מל' רבינו דמותר לשתות השכר והיינו דוקא לדעת הרא"ש דס"ל דיין פוגם כל שאר המשקים כמ"ש רבי' לעיל בשמו בסימן קכ"ב אבל להרשב"א דס"ל דאין יין פוגם כל המשקים רק מים פוגם אסור וע"ש מ"ש:
ולא חיישינן שמא יתן בהם יין ובלבד שידיחנו תחילה מלכלוכי יין שע"פ החבית רשב"א: