Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
דכתיב וחי אחיך עמך בפרשת בהר כי ימוך אחיך וגו' אל תקח מאתו נשך ותרבית וחי אחיך עמך:
ועובד כוכבים לא היו מצווין להחיותו אבל לא משום דכתיב לנכרי תשיך דהא איתא בגמ' בב"מ ד' ע' דמפרש תשיך שיהא ישראל נשוך מעכו"ם ופריך לא סגי דלאו הכי ומשני לאפוקי אחיך דלא ולעבור עליו בעשה ולא תעשה:
אלא ברבית דאורייתא דכיון דיש לו רווחא עכ"פ ולא הפסד יגרר אחר העכו"ם וילמד ממעשיו מה שא"כ ברבית דרבנן דאינו אדוק אחריו כ"כ (שאין הריוח בטוח כ"כ. גם מאחר שאפי' בישראל אינו אסור אלא מדרבנן בעכו"ם לא גזרו כמו שאר משא ומתן: והאידנא נהגו היתר לכל פי' בין לצורבא דרבנן ובין לאיניש אחרינא עכ"ה):
מומר שכפר בעיקר כתב ב"י הא דנקט רבינו והרא"ש מומר שכפר בעיקר מילתא פסיקתא נקט שסתם מומר שכפר בעיקר הוי מומר להכעיס אבל ה"ה אי הוי מומר להכעיס אע"פ שלא כפר בעיקר וה"ה במומר אי עשה לתיאבון אסור כו' ע"ש ובד"מ ועד"ר:
כיון שאין אנו מצווים להחיותו (י"מ אע"פ שחטא ישראל הוא כמ"ש רבינו בסמוך מ"מ מאחר דמורידין אותו לבור בידים אינו נקרא אחיך ובריבית כתיב אחיך עכ"ה) עד"ר:
והנותנו לו עובר משום לפני עור לא תתן מכשול וגם על לא תשיך אבל כשאנו לוקחין ממנו ריבית לא שייך לומר לפני עור וגומר דגורמים לו שעובר על לא תשיך דהא גם בישראל לא נאסר הלוה ליתן אלא מפני רגילות החטא כדבסמוך משא"כ במומר דכיון שמותר ליקח ממנו רבית נמצא דאין לאו בלוה המומר עד"ר ורבינו דלא כתב דעובר ג"כ אלא תשיך י"ל דס"ל כיון דאין הלוה עובר אלא תשיך אלא משום כדי שלא ירגיל המלוה בדבר הרבית ולא מצד עצמו דהלוה וכמ"ש בסמוך מש"ה כאן דהמלוה הוא מומר ובלא"ה מלוה אין הישראל עובר בשבילו אלא תשיך אלא משום לפני עור לת"מ. וי"מ משום דגם בלוה ישראל מישראל אין איסור על הלוה אלא משום דע"י יחטא המלוה והיינו לפני עור לת"מ ווה אינו דהא לא נזכר בשום מקום בלוה ישראל שעובר אלעלת"מ אלא אשאר לאוין הכתובים בלוה דאזהרינן בהו משום המלוה: