Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
רוב הנראה לעינים בשיעור (בש"ע פי' שמודדין אם הוא רוב ע"ש עכ"ה) פירוש בצימצום כשתשער ותדקדק היטב בעינים ואפי' אינו אלא כחוט השערה יותר מהחצי הנשאר ולא בעינן רוב הנראה לכל אבל מחצה על מחצה לא שזהו אינו רוב הנראה לעינים אלא רואין במחשבת הלב כאילו הוא רוב ואינו רוב וכ"כ הרשב"א:
ונתהפך הסי' כו' בין בקנה בין בושט ר"ל ל"מ בקנה דלא גרע מחצי קנה פגום ואחר כך הוסיף עליו כל שהוא דכשר אלא אפי' בושט דנקב כל שהוא פוסל בו אפ"ה כשרה כיון דדרך שחיטה נעשית ול"ד לשחט בסכין מלובנת לעיל בסימן ט' כשלא ידע בה שחיישינן דנקב בצדדין ונטרף היינו מטעם דאותו נקב לא היה בדרך שחיטה:
צריך שיהא הרוב במקום א'. ק"ק דפשיטא הוא זה כיון שהן מצד אחד וצריכין לדחוק ולפרש דקמ"ל דל"ת כמו שמצרפין כשהוא מב' צדדין וחותך אחד לצד הראש והשני לצד הגוף אף על פי שסימן הרוב הוא בשלימותו בנתיים ה"נ לצרף בכה"ג כיון שמכאיב להבהמה בהחתוכים. וי"ל ג"כ דמשום סיפא נקט גם הרישא דבא ללמדינו שאם חתך אח"כ רוב במקום אחר כשר אע"ג דאינו מפורעת וכדמסיק (ומש"כ רבי' אפי' במקום השני כשר ולא נטרף במה שחתך בושט בפעם הראשון ושחט אח"כ במקום אחר כיון שהיה דרך שחיטה ולא שהה בנתיים עכ"ה):
אעפ"י שאין השחיטה מפורעת פי' מגולה וניכרת וז"ל תוס' אע"ג דנחתך רוב במקום אחד כשנחתך למטה או למעלה אז בית השחיטה אינו מרווח רווח ואינו מפורעת והא דלא כתב רבינו זה אמ"ש לפני זה אם שני החתכים שווין בהיקף אחד למעלה וא' למטה. משום דשם השחיטה מפורעת דבצד א' מהסי' אין כאן אלא חתך אחד ואע"ג דבגמרא משמע דגם שם לא מקרי שחיטה מפורעת מ"מ מפורעת טפי מזה:
כקולמוס או כשיני המסרק פי' מהרי"ן חביב שאינו חותך חתך ישר רק חותך ומעקם (ר"ל בתוך עובי הסי' חותך ומעקם לצד הרא"ש ואח"כ לצד הגוף כמסרק עכ"ה) וחוזר כנגד מקום שהתחיל וזהו כמו המסרק וג"כ באלכסון כמו הקולמוס ואין חילוק ביניהם רק שבאלכסון ראש השחיטה במקום אחד כמו קולמוס אבל המסרק מעוקם וחוזר למקום שהתחיל עכ"ל ופי' זה הוא דחוק קצת שכשמעקם הסכין בתוך הסימן לכאן ולכאן א"א שלא יעשה עיקור שמעקר הסימנים בעקימת הסכין ולמה שחיטתו כשירה ונ"ל כשיני המסרק ר"ל שמבחוץ הוא חותך הסימנים סביבם ומעקם באותו חיתוך כמסרק (ר"ל על גב הצואר והסימנים חותך ומעקם כמסרק עכ"ה) ואפשר שגם דעת מהרי"ן היה כן:
היה חצי קנה חתוך כו' והשלימו לרוב כשר היינו כשברי לו שלא ניקב הושט מתחילה שנפגם חצי הקנה מחמת חולי (אבל אם אינו יודע דינו כדין העוף שנתבאר בסימן כ"ד בסוף דין שהייה עכ"ה) ודו"ק ב"י:
בין אם נקוב באמצעיתו דה"א דבו יאסר טפי דאינו מתרפא כ"כ כמו כשניקב בצד העליון וכמ"ש לקמן בדין עיקור. ובלאו ה"נ קמ"ל דאף דסוף הרוב דבו תלוי החיות כבר נפגם ואינו יוצא בשחיטה אפי' הכי כשר בשחיטתו מיעוט העליון לחוד ומכ"ש כשהנקב למטה ושוחט הרוב מלמעלה עד שמגיע לאותו נקב וק"ל: