Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אם יש בו דין חלוקה פירוש דהיינו ארבע אמות על ד' אמות לכל א' כמבואר בח"מ סימן קע"א:
עד שיחלקו ויכנס כל אחד בשלו והיינו כהרמב"ם דס"ל יש ברירה לאפוקי מהרשב"א דסבר דאפילו לאחר חלוקה אסורין דאין ברירה ועיין בב"י שמביא סברת מחלוקתם:
אם לא לצורך אחד מהשותפין (ר"ל בין שהוא צריך לשותף או השותף צריך לו רשב"א עכ"ה) בחצר שהחצר קנוי לכל אחד מהם לכל מה שהוא צריך להם ועיין בדרישה:
ואם אין בו דין חלוקה לא חל הנדר כו' ול"ד להא שכתב רבינו בסימן רכ"ד דאם אמר הריני חרם עליך יאתה עלי שניהם אסורים זע"ז כו' וזה תקנתם שיתנו חלקם לאחר כו' א"כ ה"נ יתנו חצרם לאחר דחצר שאני שהרי א"ח להם לדור כלל בלא חצר א"נ הואיל שהחצר נקרא על שמם אם יתנו אותו לאחר מיחזי כערמה וק"ל:
לא חל הנדר ומותרין ליכנס בו כו' או שהדיר אחד לאחד מן השוק כו' כבר כתבתי בשם ב"י שר"ל דוקא כשנכנס בו האחר לצורך אחד מהשותפין ועד"ר:
אבל שניהם אסורין להעמיד בו תנור וכירים וכן הוא בח"מ סימן קס"א ואע"ג דאמרינן שותפין אהעמדה כדי לא קפדי מ"מ אי קפדי יכולין לעכב זע"ז (וכאן שהדירו זא"ז ממילא ראינו דקפדי לפיכך אסורין עכ"ה):
וחבירו מותר בכל ולא גזרינן ביה אטו חברים ב"י:
וכופין הנודר למכור חלקו כיון דאחד אסור וחבירו מותר חיישינן שמא יתקנא בחבירו וישתמש גם הוא ולפיכך כדי שלא יכשל כופין אותו למכור משא"כ בששניהן הדירו ששניהן אסורין דכל חד מזדהר באיסורא ר"ן וע"ל בח"מ סימן ק"פ שכתב רבינו דה"ה אם שניהם הדירו זא"ז כופין למכור את הרגיל בנדרים (ומפורש בירושלמי דבתרי זמני מקרי רגיל עכ"ה) גם בלא רגיל אחד בנדרים היה ראוי לקונסו יותר מחבירו כשאמר אני אסור בחלקך וגם אתה בחלקי כיון דהיא גרם האיסור לשניהן:
בין שהדיר עצמו מחלק חבירו בין שהדיר חבירו מחלקו דחיישינן נמי שיכשיל חבירו ע"י נדרו ורמב"ן ס"ל דלא חיישינן למכשול חבירו אלא למכשול הנודר והרמב"ם ס"ל אדרבה הנודר יזכור שנדר ויזהר משא"כ הנידר כיון שלא הוציא הנדר מפיו אפשר דמשתלי ולא אדכר ולפיכך קנסו אותו למכור כיון דאפשר לבא לידי מכשול ע"י:
והאי כפייה כשנאסר ר"ל כשהדיר את חבירו מחלקו וכן מוכח מלשון רבי' שכתב חצרי וק"ל:
אבל אם אמר חצר זו לא מהני כפייה שהרי אסור בו אף לאחר שימכור כבר כתבתי לעיל בסי' רי"ו דר"ל שאמר ג"כ בחיי ובמותי דהיינו כמו שאמר הן יהיה בידי או לא דאל"כ היה מותר בו לאחר שימכור אע"פ שאמר חצר זו אבל אם אמר חצירי אף שאמר בחיי ובמותי אינו מועיל כמ"ש לעיל בסי' רי"ו ע"ש: