Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כגון שנשבע שאכל ולא אכל ר"ל שנשבע שאכל ובאמת לא אכל:
כגון זרקתי צרור לים ולא זרקתי ר"ל שנשבע שזרקתי צרור לים ובאמת לא זרק או שנשבע לא זרקתי ובאמת זרק:
כל אלו הן שבועות ביטוי פי' מלשון הפסוק נפש כי תשבע לבטא בשפתים וגומר:
חייב בקרבן המפורש בו ר"ל בקרבן עולה ויורד המפורש (בסוף) פרשה ויקרא:
כגון שנשבע לקיים המצוה כו' דכל דבר שאין בידו ורצונו לעשותו (או שלא לעשות עכ"ה) אינו בכלל שבועת בטוי דלהרע או להטיב כתיב מה הטבה רשות אף הרעה רשות ודבר שאין בו לא הטבה ולא הרעה מרבינן מקרא בגמרא ומצוה ועבירה מצווה ועומד הוא עליהן ואינן ברשותו לעשות:
כגון שיזרוק פלוני צרור כו' צ"ע אי דוקא בכגון זה שזריקת צרור לים הוא דבר שאינו רגיל לעשותו מפני שאין לחבירו תועלת בו מקרי שבועת שוא אבל אם ישבע שחבירו ישן או שיאכל בלילה שהוא דבר רגיל לעשותו לא מקרי שוא או אם אין חילוק (נראה דקשה ליה ג"כ הא דכתב אח"כ וגם אין לו לישבע על חבירו שיעשה כו' הא כבר כתב דהוא שבועת שוא ואפשר לומר דמ"ש וגם אין לו לישבע כו' ר"ל דאין להשביע לחבירו שיעשה שום דבר כגון שיאמר אני נשבע שתעשה את זה ולפני זה כתב שלא ישבע בפני עצמו שחבירו יזרוק צרור לים ואין חילוק בין יזרוק צרור או אם נשבע שחבירו יאכל וא"ש ל' בד"א שכתב הרמב"ם שמדבר שנשבע לחבירו עכ"ה) אבל ודאי הן זה הן זה לא ישבע עליה כיון שאין ברשותו שיעשנה חבירו עכ"פ:
וזהו שוא כו' קאי אנשבע להרע לפלוני או נשבע שיעשה חבירו דבר פלוני ב"י:
אבל עבירה איכא בכל דבר כו' כלומר אע"ג דאינו חייב קרבן באלו מ"מ עבירה היא בידו ואף מלקות חייב הנשבע לבטל המצוה משום שבועת שוא הוא ב"י:
שישקר בשבועתו פי' שהשקר נראה בשעת שבועה:
שאינו ברשותו שיעשנו עכ"פ פי' כל דבר שאינו ברשותו שיעשנו חבירו בודאי עכ"פ אלא דאפשר נמי שלא יעשנו לא ישבע ע"ז:
אא"כ יקבל שבועתו דהיינו שיאמר אמן או הן או קבלתי שבועה זו או מחוייב אני בשבועה זו וכיוצא בזה ומסיק הרמב"ם שאפי' אם לא קבלו אותם האחרים השבועה אם קיימו דבריו הרי אלו משובחים שלא הרגילו להוציא שבועה לשוא:
כגון שלא אישן ג' ימים וה"ה הנשבע שלא יאכל ז' ימים רצופים רמב"ם:
או שנשבע שלא לאכול מכל פירות שבעולם דכיון דלא קבע לו זמן ממילא נאסרו עליו לעולם וא"א להתקיים זולתם הלכך הו"ל שבועת שוא ועיין מ"ש בסימן רל"ב:
חלה שבועה וצריך לקיימו פי' מתוך שחלה על רשות חלה נמי על מצוה וק"ל מ"ו ודוקא במ"ע שהוא שב ואל תעשה חלה בכולל אבל במצות לא תעשה לא ר"ן: