אסור אפי' בכל שהו דקי"ל חצי שיעור דאורייתא:

ואינו חייב אלא על הכזית ר"ל קרבן או מלקות:

שלא אוכל נבילות וטריפות כו' משום דהוי נשבע לקיים המצוה דפטור משבועתו זאת מפני שמושבע ועומד הוא מהר סיני ב"י ואינו לוקה ג"כ משבועת שוא בין אוכל ובין לא אוכל אם לא שנשבע לבטל המצוה דבזה כתב הרמב"ם דלוקה משום ש"ש ועיין בדרישה:

שבועה שלא אוכל נבילה ושחוטה דהוי איסור כולל:

או אפי' אומר שלא אוכל סתם כו' פירש"י משום דראויות הנבילות באכילה ואריא הוא דרביע עלייהו:

חלו שתי השבועות דע"י איסור כולל חיילא שנית ב"י:

אמר קונם אשתי נהנית לי ר"ל שאוסר הנאת אשתו עליו וה"ק קונם מה שאני נהנה מאשתי וזה יכול לאסור עליו כמ"ש לעיל סימן רל"ד ורל"ה. ותדע דשם במשנה מסיים אשתו אסורה לו ולשון לו משמע שלו אסור להנות ממנה לא שהיא אסורה להנות משלו ונראה להגיה בספרים דהטור תיבת לו כל' המשנה וגמרא פ' שבועות שתים (שבועות דף כ"ד) סוף ע"א ע"ש:

דהא אחשביה אכילה דודאי כדי לקיים שבועתו אכלה:

וכן שבועה שלא אוכל חרצן פטור כו' דאבעיא הוא בגמרא מי אמרינן דסתם אכילה בכזית הוא או כיון דמידי דלאו בר אוכליה הוא דעתיה שלא אוכל כלל ועלה בתיקו ב"י. ומה שהעתיק ב"י זה משום דקשה ליה מה הוצרך רבינו לכתוב שהוא פטור פירוש ממלקות כיון דכבר אשמועינן בריש הסימן דאפי' באוכל גמור פטור ממלקות בפחות מכזית לכך כתב דאיבעיא הוא בגמרא וס"ד דבמידי דלאו בר אכילה לחיוב טפי וק"ל:

הלכך אם אמר כו' ר"ל הואיל דאם אמר ככר זה משמע כזית ואם אמר שאוכלנה משמע כולו:

וכשגומר לאכלה מתחייב בראשונה פי' ואם יש בככר ד' כזית חייב עליה ה' קרבנות וק"ל:

אין השנייה חלה שהרי אתשע ועשרה דעלמא נדר וא"כ א"א לו לאכול י' שלא יהיה בהן ט' שנדר תחילה עליהם ובכל י' שיאכל י"ל שעל ט' מאלו נשבע בראשונה ממילא יש כאן ב' שבועות על ט' ואין שבועה חל על שבועה משא"כ כשאומר ט' אלו ושבועה שלא יאכל י' דעלמא דהני י' דעלמא א"א שיהיה בהן הני ט' שנשבע עליהן תחילה שהרי אאלו ט' נשבע נמצא דאם היה אוכל ט' אלו וי' דעלמא פשיטא שהיה חייב ב' הלכך אם אוכל ט' אלו ואחד דעלמא האי א' יש לו לצרף לט' דעלמא שאם היה אוכל עוד ט' דעלמא היה חייב עליה בשביל שבועת י' ומיגו דחיילא אי' דעלמא חיילא נמי אט' אלו שיצטרף האי אחד לט' אלו בענין שיעבור על שבועת י' וגם יש לו כבר שבועה על ט' אלו נמצא שעובר על ב' שבועות והוי דומיא דנשבע שלא לאכול תאנים וחזר ונשבע שלא לאכול תאנים וענבים דחייב ב' על תאנים ואפשר דאם אכל ט' אלו וא' דעלמא ועוד י' דעלמא דחייב ג' שבועות דומיא דתאנים וענבים דאם אוכל גם כן הענבים פשיטא שחייב ג' ב' אתאנים ואחד אענבים וק"ל:

וכשאוכל העשירי עובר גם על הראשונה שהרי לא נאסרו עליו ט' בשבועה ראשונה וכי אכיל ט' מחייב משום שבועה אחרונה וכשהשלים לעשר עבר על הראשונה ועיין בדרישה:

מקצתה נמי במשמע שנשבע על כל כזית שיאכלנו:

ונשאל עליו נפטר משבועתו ואפי" כפתוהו על העמוד ועדיין לא לקה נשאל עליה גמרא:

שבועה שלא אכלתי היום כו' פי' והוא כבר אכלו:

יש כאן עונש ב' שבועות פירש"י טעמא משום דלא אמרינן אין שבועה חלה על שבועה אלא בשבועה דלהבא שחוזר ואוסר עליו את האיסור והו"ל נשבע לקיים את המצוה אבל בשבועה לשעבר משנשבע שבועה ראשונה יצתה מפיו לשקר והלכה לה והשנייה שבועה אחרת היא לעצמה וחייב עליה: