מפני שיבה תקום והדרת פני זקן כו' דדריש שיבה בפני עצמו וזקן זה שקנה חכמה בפני עצמו כאיסי בן יהודא ודריש נמי מדכתב שיבה בתחלה וזקן בסוף ולא כתבן מפני שיבה תקום ופני זקן תהדר דתקום והדרת קאי אשיבה שלפניו ואזקן שאחריו:

ואפי' אינו זקן אלא יניק היינו שלא הגיע לכלל מצות שבולי לקט:

וחכים היינו בחכים טובא והוא גדול מזה העומד (ר"ל צריך שיהיה מופלג בחכמה וגדול מזה שעומד מלפניו הואיל ואינו רבו עכ"ה) כן כתב הר"ן ותוספות:

מצוה לקום מפניו אף ע"פ שהוא בור וע"ה והיינו זקן אשמאי שנזכר בגמרא אבל לא זקן רשע שאותו מותר לזלזלו וכ"פ ר"ת בהדיא ולא כפירש"י:

משיגיע לתוך ד' אמותיו דבעינן קימה שיש בה הידור והיינו בתוך ד' אמותיו דמוכחא מילתא דמפניו הוא עומד גמרא ורש"י:

קודם שיגיע לתוך ד' אמותיו דהיינו קודם שיבא לכלל חיוב:

ולא בבית המרחץ בפנימי אבל בבית החיצון עומדין ברייתא:

ולעמוד מפניו אינו רשאי מפני ביטול מלאכתן של אחרים (ור"ן פ"ק דקדושין דף תרל"ה כתב דאף בשלו אסור לעמוד כיון דמדינא פטור ורוב בעלי אומניות אין עומדין אם זה עומד יראו הללו כמזלזלים בכבוד ת"ח וכ"כ בפרק אלו טריפות דף תרצ"א ע"ב עכ"ה):

ואפי' זקני האומות מצוה להדרם כו' עיין בדרישה:

ולסומכן בידו גמרא אביי יהיב ידא לסבא:

דהא מהך קרא ילפינן זקן וחכם ר"ל אף ע"ג דכתיב והדרת פני זקן דמשמע דבהידור בעלמא סגי לכך כתב דהא מהאי קרא ילפינן זקן וחכם ר"ל דילפינן דקימה והידור בעינן בזקן והיינו מטעם דפרישית לעיל דקרי' מפני שיבה תקום והדרת ה"ה נמי דקרי' תקום והדרת פני זקן:

הרואה חכם עובר בר"ה אינו עומד מלפניו כו' ואף ע"ג דזה כבר כתבו בתחלת הסימן וא"ל דחוזר לכתוב כאן עובר ברשות הרבים דלא כתבו לעיל דהא ברמב"ם פ"ו מת"ת איתא נמי ככל אלו הדברים ולא הזכיר שם תיבת ר"ה וגם בגמרא אינו ונראה דקמ"ל דמיד שיעבור ישב דאילו לעיל כתב עד שיעבור מכנגד פניו דלפום ריהטא משמע עד שלא יראהו עוד קמ"ל הכא דא"צ א"נ דלעיל כלל דין חכם וזקן הכל ביחד ועתה חוזר דין חכם לכתוב עליו כל החילוקים שמפרש ואזיל דהיינו כשאינו רבו כו' וק"ל:

וכיון שעובר מלפניו ישב ר"ל מיד אפי' אם הוא עדיין בתוך ד' אמותיו:

שאם הוא מופלג בחכמה ת"ה סימן קל"ח כתב מי שהוא גדול הדור ומפורסם בדורו בכך נקרא מופלג בחכמה:

ומיהו כיון שהוא חכם קצת נכון לעשות לו הידור נראה דג' דינים יש לדברי הר"ר פרץ במופלג ואפי' אינו רבו כלל או רבו מובהק ואינו מופלג צריך לעמוד מפניו כמלא עיניו כו'. אינו רבו מובהק ואינו מופלג בחכמה אבל מ"מ הוא רבו קצת חייב לעמוד מפניו ד' אמות וזהו דינא דגמרא ולכן לא הזכירו ואינו רבו כלל ואינו מופלג אפי' קימת ד' אמות א"צ רק הידור (וע"ל בסימן רמ"ב בדרישה סעיף כ"ח דאפי' הרב לתלמידו יעשה הידור וכ"כ רמ"א בסימן זה ס"ח עכ"ה) כנ"ל לפרש ועיין בדרישה:

והרמב"ם כתב מי שגדול ממנו בחכמה כו' עיין בב"י שכתב דברים הללו לא מצאתיהו בדברי הרמב"ם וגם א"א לגרוס הרמב"ן דגם הרמב"ן חלק עליהן בקצתן ע"ש ואני מצאתי בי"ד של קלף שכתב זה בשם הרמ"ה:

מי שגדול ממנו בחכמה וראוי ללמוד ממנו כו' כתלמיד עם רבו ר"ל די"ל דסבר שצריך לנהוג עמו כתלמיד עם רבו מובהק:

מי שהוא חסיד ובעל מעשים עיין בדרישה:

עושין לו שורות עומדין מכאן כו' פי' ואין צריכין לעמוד אלא השורה שעובר ביניהם וחכם אפי' שורות אין עושין מפניו אלא כל מי שיגיע לתוך ד' אמותיו צריכין לעמוד ומי שעובר מלפניו יכול לישב:

אחד עומד ואחד יושב ר"ל כל פסיעה שפוסע החכם לוה שיושב לפניו ובא לד' אמותיו הוא עומד וזה שמכאן שעובר מד' אמותיו הוא יושב:

בני חכמים ותלמידי חכמים ר"ל בני של חכמים ושל תלמידי חכמים דבני קאי אתרוייהו או י"ל דה"ק בן חכם או תלמיד של חכם ועד"ר:

ואין שבח לת"ח שיכנס באחרונה ואע"פ שכבר כתב לעיל ז"ל אין ראוי לחכם שיטריח על הצבור לעיל קאי אהעברת השוק לפניהם וכאן קאי אכניסת ב"ה וכדמוכח הל' דלעיל נקט ל' העברה וכאן לשון כניסה וכן תירצו התוס' והביאו הכ"מ פ"ו דהל' ת"ת ועיין בדרישה:

אבל יצא לצורך גדולים כו' ז"ל ב"י והרמב"ם לא חילק משום דאיתא בסוף הוריות אמר רבא האידנא דחלשא עלמא אפי' לגדולים נמי והרי"ף והרא"ש השמיטו הא דרבא ואפשר שלא היה בגירסתם וכן בש"ע לא חילק ע"ש:

נכנסין ויושבין לפני אביהן ואף במשתה מושיבין אותם בצד הזקנים משום כבוד אביהם גמרא:

הזקן קודם בכל מקום צ"ל ג"כ והוא שיהיה חכם קצת וכ"ש הוא ומיירי נמי שהבחור חכם ממנו דאל"כ פשיטא וק"ל וכן איתא להדיא באשר"י וא"ל א"כ אמאי קאמר היכא שהזקן מופלג והחכם אינו מופלג שהזקן קודם הא כ"ש דדין זה הוא די"ל דקמ"ל דאפ"ה בעינן שיהא הזקן חכם קצת ודו"ק מ"ו ועיין בדרישה: