Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אינו בכלל וחי אחיך עמך ובכלל מאחד מאחיך:
וכן אם הוא מומר אפי' לתיאבון ב"י תמה על רבינו דמשמע מדבריו דרישא מיירי בעובר במזיד להכעיס וא"כ למה כתב אין חייבין ליתן לו צדקה הלא אפי' אסור ליתן לו שהרי אסור להחיותו כדלקמן סימן רנ"ב וכן ק' על הסמ"ק אבל לישנא דסמ"ג הוא מתוקן עכ"ל ואין אני רואה כאן תימא כנ"ל דהא כתבו התוס' דעובר עבירה חמורה חד זימנא לא מקרי מומר וכן איירי רישא שכתב שעבר על א' מכל המצות ולא עשה תשובה בזה אין חייבין ליתן לו צדקה אבל איסור בדבר כ"א במומר לאותה עבירה כגון השונה באולתו להכעיס וממנו איירי לעיל בסי' קנ"ח ע"ש ועי' בתוס' פ"ק דחולין דף י"ד בד"ה השוחט בשבת כו' וכן מ"ש וכן אם הוא מומר אפי לתיאבון ר"ל דבאוכל לתיאבון צריכין דוקא שיהיה שונה באולתו אז אין מחייבין אבל מ"מ אינו אסור אבל אם לא עבר אלא פ"א הרי הוא כשאר ישראל ומחייבין ליתן לו ולקמן בסימן רנ"ב מיירי נמי ששנה באולתו וכן דייק ל' רבינו שם שכתב שבוי שהמיר אפי' כו' ולא כתב שבוי שעבר עבירה כו' וע"ש בב"י שהביא מעשה דר' אמי דאיירי נמי במומר:
הנותן לבניו ולבנותיו הגדולים דהיינו שהם יתירים על ו' שנים:
וכן הנותן מתנות לאביו ולאמו כו' אבל הוא במארה (ע"ל בסי' ר"מ ובש"ע שם סעיף ה' כתב רמ"א שאם ידו משגת תבא מאירה למי שמפרנס אביו ממעות צדקה שלו וכ"כ המרדכי בב"מ דף קל"ה ע"ב והג"א עכ"ה: (לך ולבנך תעשי באחרונה לומר שבתחלה תעשי לאליהו עוגה קטנה כדי שהברכה תרד לרגליו ואח"כ לך תחלה ואח"כ לבנך עכ"ה):
יקדים פרנסת אביו ואמו דכתיב גבי יעקב ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפינו ועי' בדרישה:
ואחר הבנים אחיו ואחרי אחיו הקרובים כו' (ואחיו מאביו קודמין לאחיו מאם עכ"ה) דתניא בספרי מאחיך מלמד שאחיך מאביך קודם לאחיך מאמך (וצ"ע למה השמיט רבינו מלכתוב זה) באחד שעריך אנשי עירך קודמין לאנשי עיר אחרת בארצך יושבי ארץ ישראל קודמין ליושבי ח"ל ויושבי ח"ל למדין מדכתיב אשר ה' אלהיך נותן לך לרבות כ"מ:
ואחר אנשי עירו שבויי שאר ארצות קשה שבויים מאן דכר שמייהו הו"ל לנקוט עניי שאר ארצות ואפשר לומר דס"ל דפרנסת עניי עירו היא מוקדמת לפדיון שבויים דשאר מקומות וקמ"ל דדוקא אחר פרנסת עניי עירו עליו מוטל פדיון שבויים דשאר ארצות ואותו פדיון הוא מוקדם לפרנסת עניי שאר ארצות כמ"ש בסמוך ר"ס רנ"ב אלא שפרנסת עניי עירו מוקדמת להן וכמ"ש וק"ל וכן קשה לעיל מיניה בסמוך שכתב ואם אביו ובנו שבויים כ' למה חזר וכתבו הא כבר כתב פרנסת אביו ואמו קודם לפרנסת בני ונראה דאשמועינן דל"ת דוקא בפרנסה שייך קדימה דאף אם זה לא יפרנסנו אפשר לו לחזר עלהפתחים ולכן אמרינן שאב קודם לבניו שגנאי הוא מי שחוזר על הפתחים והוא חייב בכבוד אביו יותר מכבוד בנו וכן כל השנויים אחריו הוא חייב בכבוד זה יותר מבכבוד חבירו ולכן שייך בהן דין קדימה אבל לענין שבויה הו"א דאין שייך בו דין קדימה דהכא לא שייך לומר דהשני יחזור על הפתחים דהא הוא אסור בזיקים והו"א דשניהם שוים ולכן אשמועינן דאפי' בזה שייך דין קדימה:
ומקדימין האשה לאיש (ואם שניהם טובעים בנהר הצלת האיש קודם וכן משמע סוף הוריות ואם זה לכסות וזה להחיות להחיות קודם אשת חבר לכסות וחיי ע"ה כסות אשת חבר קודם לחיי ע"ה משום כבוד חבר עכ"ל ב"י עכ"ה). מפני שמתביישת לשאול נראה דר"ל אף אם בא גם האשה לפנינו לשאול מ"מ מקדימין האשה מפני שמתביישת לשאול ולילך עוד לגבאים אחרים וכן משמע בגמרא:
מקדימין הכהן ללוי ולוי לישראל כו' בירושלמי כתב אלוי דדוקא בשעת הדוכן שנינו אבל בזמן הזה אין חילוק אבל בתלמוד דידן לא חילק וכן כל הפוסקים לא חילקו ב"י ואע"ג דרש"י כתב בפי' החומש בפרשה ראה על פסוק פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך ז"ל על אדמתך אבל בגולה אינך מוזהר עליו יותר מעניי ישראל י"ל דהיינו בזמן שהיה תרומות ומעשר נוהג אבל בזמן הזה יש לו קדימה ועיין בדרישה: (והשתוקי לאסופי שתוקי כל שמכיר את אמו ואינו מכיר את אביו ואמרינן בפ' י' יוחסין שבודקין את אמו ואם אמרה לכשר נבעלתי נאמנת. ואסופי שנאסף מן השוק ואינו מכיר לא אביו ולא אמו ועיין בא"ע סימן ד' ע "ה):
אבל אם היה כ"ג ע"ה יממזר ת"ח כו' ואשת חבר כחבר וכן בש"ע והוא מהירושלמי ועיין בדרישה:
רבו או אביו שהוא ת"ח קודם כו' והא דכתב רבינו בס"ס רמ"ב דאם אביו הוא חכם הוא קודם לרבו כו' דמשמע דיקא להיות קודם לרבו צריך להיות אביו ג"כ חכם הא נגד ת"ח אחרים שאינו רבו אפי' אין אביו חכם יש לו קדימה זה אינו מוכרח די"ל דשם בא ללמדינו דכשאביי חכם אז הוא קודם אפי' לרבו אבל מ"מ גם להיות מוקדם לשאר ת"ח צריך להיות לאביו חכם. א"נ כאן איירי בחכם מופלג דמחשב כרבו מובהק וכמ"ש בסי' רמ"ב ע"ש וכדמשמע מלשון רבינו שכתב אע"פ שיש שם גדול כו' ולהכי אי לאו דאביו ת"ח היה האחר קודם כיון שהוא מופלג וק"ל:
שיש להן ניתן לרב או להשליח ציבור פי' שיש ספק בידו ליתן לזה או לזה:
כיון שיש בו הצלת נפשות הוא קודם תימה הלא מסקינן בספ"ק דמגילה גדול ת"ת יותר מהצלת נפשות מ"ו ונלע"ד דהתם מיירי שיש אחרים שיכולים להציל הנפשות ולכן אע"פ שהוא מצוה גדולה מי שמקדים להציל נפשות מ"מ ת"ת קודם הואיל שיש אחרים שיכולין להציל הנפשות וכה"ג כ' רבי' לעיל בסי' רמ"ו בשם הרמב"ם לענין תלמוד קודם למעשה ע"ש ועבד"ר: