Prisha, Yoreh De'ah

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

והוא ו' טפחים דהלוחות היה ארכן ורחבן ו"ט מרדכי וסמ"ג:

וכתב א"א הרא"ש ז"ל והעמוד שעושין לה בסופה ובתחילתה הוא בכלל זה כצ"ל. ומביא ראיה מס"ת שמונחת בארון דעובין ב' טפחים ומסתמא עם העמודים היתה מונחת בארון כדי לגלגל אותה וכל שיש בעוביין טפח בהיקפו ג' א"כ שמעינן דס"ת ו' טפחים עם העמודים ודו"ק עיין באשיר"י בה"ק וכן אשיר"י פ"ק דב"ב דף קפ"ט מ"ו. וכמדומה שגם מ"ש שצ"ל עמוד בתחילתה ובסופה הוא מהגהות מ"ו והגיה כן מדכתב בל' הרא"ש דב"ב הנ"ל וז"ל דהקיפו ששה טפחים בהדי עמודים ועוד סיים וכתב שם ואי אמרת דעמודים המונחים בארון הן הן העמודים של ספר כו' משמע דלפי' הראשון שני העמודים דקי"ל שהיו מונחים בארון שניהם היו תפורין בהס"ת וא"כ ג"כ היו מונחים בכלל הב"ט שבארון והיה נגלל כולו בעיגול על עמוד האחרון עד שהיה עביו עובי שני טפחים עם העמוד שהיו תפור ומונח בקצהו בצד הס"ח ומיהו זהו קצת דוחק דהא י"ל דאותו עמוד הראשון אף שהיה תפור בס"ת היה מונח ע"ג הס"ת בארון מן הצד לא היה נכנס בחלל הב"ט וגם אין טעם לדבר להיות אותו עמוד נחשב בכלל העובי כיון שהיה נגלל כולו מסופו לתחילתו לכן נלע"ד דגירסא ועמוד שהיה בסופו הוא בכלל הוא עיקר דאותו עמוד היה במקדש ודאי בכלל השני טפחים ודו"ק:

ואם אין שיעור לעובי העמוד כו' פי' שאין מנהג קבוע בעשיית עובי העמוד שיש עושין כך ואחרים אין עושין כך ולכך אמר אם אין שיעור לעובי כו' אלא כל אחד רשאי לעשותו כמו שירצה א"כ בקל יכול לכוין שיהא בהקיפה ו' שאמר למעלה שיהא בהקיפה ששה ועיין בדרישה:

ג' פעמים בו למשפחותיכם כו' (כתבו הגהות מיימון דהיינו שיעור טפח בכתיבה דקה ובכתיבה גסה לפי הנוי ודעת הרמב"ם שכל ג' למשפחותיכם מאותה כתיבה ב"י עכ"ה) אבל אם אירע שהסופר כתב אותיות ארוכות ומשך כל השיטה מתיבה אחת אין לפסול בכך שלא הקפידו אלא שיהא ראוי לכתוב למשפחותיכם ג"פ וכן מוכח בס"ס:

כשהשטות ארוכות ויטעה בראשי השיטות ב"י:

ושיעור אורך היריעה כדי שתכיל כו' פי' רוחב היריעה ובעבור השורות שהם קרוים לאורך הדף מ"ו ולעד"נ מפני שהרבה יריעות תפורין יחד נקראת רחבן לאורך:

אבל לא יעשה של ב' ולא של ת' שהתפירות של חבורי היריעות יפין בה כשאין בהן יותר מדאי הלכך לא יעשה יריעות קצרות שלא יהיו התפירות קרובים יותר מדאי ולא ארוכות שלא להרחיקו יותר מדאי רש"י פ' הקומץ (מנחות דף ל' ע"א):

ובאמצע השיטה כו' והטעם כתב המרדכי משום דאז נראה שנגמרה התורה דאילו סיים בסוף השיטה כשאר שיטות היה נראה דיש לו לכתוב יותר ע"ש בהל' קטנות ד' צ"ג ע"ב:

אע"פ שאין בפסוק האחרון תיבות כו' שאם היה בה כ"כ תיבות היה עושה מכל תיבה שיטה אחת באותיות ארוכות נ"י: