ולהכנסת כלה פירש"י שמלוין אותה מבית אביה לבית חופתה עיין בדרישה:

פי' ששימש ת"ח פי' שלמד מהן סברא דהיינו תלמוד ובש"ע פי' מאן דמתני לאחרים ומאן דתני פי' שקרא ושנה ועדיין לא שנה לתלמידים (ע"ל בסימן של"ד משמע מדברי הרמב"ם שפי' דתנו ר"ל גמרא ופי' דמתנו ר"ל משניות ע"ש עכ"ה):

אם יש ס' רבוא כן דעת רב ששת דבעינן ס' רבוא כנתינתה ור"ל משום שהנשמה נדמה לתורה וכמ"ש רבינו סימן ש"מ כך נטילתה כדאיתא בכתובות דף י"ו ובמגילה דף כ"ט אבל איכא שם מ"ד דס"ל דסגי בתריסר אלפי ומהם שיתא אלפי שיפורא וזה שכתב רבינו לקמן סימן שע"ד שיתא אלפי גברי ע"ש:

דבעי עשרה ע"ל סימן שע"ה: (י"א שא"צ לבטל בשביל אשה ותינוק וכן נהגו לקולא ב"י. וי"א כיון שאינה מצווה לקרות ועושה קאי אאשה לבד אבל תינוק בודאי אין חייבין עכ"ה):

וי"א הא דמבטלין ת"ת להוצאתו היינו דוקא במת מצוה כו' וא"כ קשה למ"ש בס"ס ש"ס ז"ל וכל זה כשאינו מת מצוה אבל אם הוא מ"מ מ"מ קודם שהרי הוא דוחה ת"ת דמשמע מינה דוקא מ"מ דוחה ת"ת והכא כתב ול"ג אלא בכל מת כו' וי"ל דשם איירי בשעה שמוטל לקברו דאין מבטלין מחמתו ת"ת בשאר מתים כ"א להוצאתו אבל במת מצוה מבטלין לכל צרכיו ועד"ר:

לטבריא שכבר נמנו כו' בית ארזא בלוד שהתלמוד כצ"ל:

שהתלמוד קודם למעשה נראה דהיינו דוקא לבטל ת"ת בשביל מעשה לעסוק בצרכי המת בזה ת"ת קודם אבל ללוותו בשעת הוצאתו הא אמרינן דמבטלין למאן דקרי ותני וי"ל ג"כ דמיירי אפי' לענין לויה והוא דנאמר לו שבנו מבטל אפי' למאן דלא קרי ותני דאפי' ללוות א"צ לבטל וק"ל וזה נראה יותר דלישוב הראשון קשה ל' רבינו שהרי כתוב שא"ל שגומל חסד ללוותו ואפ"ה הקפיד ואמר שהתלמוד קודם. (כל הרואה את המת ואינו מלוהו ר"ל אע"פ שאינו נושאין לקברו אלא שנושאין אותו בדרך רבי' יונה עכ"ה. כדפרי' לעיל ר"ל בסימן שמ"ג כתב הד"מ נראה דאינו מפרש כרבי' יונה דאל"כ אינו שייך כלל למ"ש בסימן שמ"ג עכ"ה):

מלוה ה' חונן דל פירש"י בפרק מי שמתו (ברכות דף י"ח ע"א) מלוה ה' מלוה את ה' מי שחונן דל ואין לך דל יותר מן המת והמלווהו כאילו לווה את המקום:

ירושלמי א"ר יוסי כו' סוף מסכת בכורים מ"ו:

אלין דקיימי מקמי מיתא לא קיימי מקמי מיתנא אלא כו' כצ"ל ור"ל דבשביל המת א"צ לעמוד אלא בשביל החיים העוסקין בו ונושאין אותו וגומלין עמו חסד בפניהם הוא עומד ואע"ג שכתב בתר הכי עומדין לפני המת כו' ל"ד בשביל המת אלא כיון דעומדין בשביל החיים העוסקים במת בפני המת מקרי:

ר"ל אפי' במקום שאין צריכין ללוותו כגון שיש לו כל צרכו דאל"כ בעמידה לא סגי: