Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
והרמב"ן כתב כל שלשים לנישואין ר"ל הא דתניא כל ל' לנישואין הוא דוקא אבל לארוס מותר אפי' ביום המיתה מטעם שמא יקדמנו אחר ברחמים כמ"ש רבינו לעיל בהל' ט"ב ובלבד שלא יעשה סעודה ועיין בב"י סברת מחלוקתם:
ופסק הרמב"ם כת"ק כו' ומהרא"י כתב בהתחלת כתבים שאנו נוהגין כרבנן ולא כר"י ע"ש:
אבל ראש השנה וי"כ לא חשיבי כרגלים כו' פי' מאחר שהטעם לשם כדי שישכח אהבת ראשונה אין סברא כלל לאחשוביה כרגלים דקרובים טובא ותו ימים נוראים הם ולא לשמחה נתנו כ"כ שם מהרא"י מ"ו ועיין בדרישה ובאגודה פסק דאף לענין זה חשיבי כרגלים כמ"ש לקמן בסימן שצ"ט:
והיא שמת בעלה אינה מתאבלת אלא ל' יום ר"ל ול"ת הואיל שאסורה להנשא מחמתיה עד ג' חדשים גם תהא מתאבלת ג' חדשים ואע"ג דכבר אשמועינן באיש שאע"פ שאסור לישא עד ג' או ב' רגלים אפ"ה אינו מתאבל אלא שלשים שאני התם דלפעמים הוא מותר מיד אחר ל' ואפי' בתוך שלשים לקצת מפרשים כמו שיתבאר בסמוך משא"כ באלמנה שלעולם היא אסורה לינשא עד ג' חדשים כמבואר לקמן בא"ע סימן י"ג ויותר נראה דכ"כ לאפוקי מהמנהג דהנשים מתאבלות על בעליהן שנה תמימה:
אלא שאסורה ליארס ולינשא עד ג' כו' והטעם שאין האשה צריכה להמתין ג' רגלים כמו האיש משום דאשה בבעל כל דהו ניחא לה מרדכי:
ג' רגלים או ב פי' למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה:
תניא אעפ"כ אסור לבא עליה כו' נראה דלהרמב"ן ה"ק שאע"פ שמי שאין לו בנים א"צ להמתין ג' רגלים מ"מ אסור לישא אשה ולבא עליה תוך ל' יום דאל"כ הא אפילו לישא אסור להרמב"ן תוך ג' חדשים וא"כ להרמב"ן הוי סיפא דברייתא פי' ארישא דברייתא ועיין בדרישה:
והרמב"ם לא חילק כו' ולכנוס מיד ר"ל לאחר ז' ולבעול אחר ל' ר"ל אפי' במי שאין לו בנים:
וכל זמן שאין לו בן ובת חשיב לא קיים פריה ורביה כו' ובריש א"ה כתב אם היו הבנים סריסים או איילונית לא קיים פריה ורביה והוא מהירושלמי:
כיון ששידך זאת ואם לא כו' אע"ג דמשמע מדתלה בשידך זאת או לא שידך דהתיר אפילו בלא הפסד סעודה שהכין מ"מ נראה דמשום הפסד סעודה דוקא התיר כמ"ש בסמוך הרא"ש מדקאמר קרוב לחופה אחר שהזמין הקרואים אלא שהוצרך ליתלות בשידך דכיון דשידך את זאת דאל"כ לא היה לו פסידא דהא יכול לכנוס אשה אחרת מיד ויקרא הקרואים אסעודה שהכין אבל השתא כיון ששידך את זאת תו לא הצריכו לישא אחרת וק"ל:
וכן הורה א"א הרא"ש ז"ל הלכה למעשה כו' כתב ב"י שיש קיצור בדברי רבינו שהיה לו לכתוב דלישא את אחות אשתו אפילו לא שידך מותר אם יש לו בנים קטנים לפי שמרחמה יותר מאחרת ואותה המעשה שהורה הרא"ש ואמר שבלא הפסד לא היה מתיר לא היתה אחות אשתו:
כיון שהיה לו הפסד וקשה דבא"ע סימן י"ד כתב רבינו ז"ל מי ששידך אשה ואירעה אבל והוא לא קיים פריה ורביה מותר לכונסה תוך ל' לאבלה ע"כ ולא חילק בין שהיה הפסד בדבר ועוד הל' של ר"ת קצת מגומגם דמתחילה כתב אחר שהזמין הקרואים משמע דהטעם שהתיר משום ההפסד כמ"ש הרא"ש ומסיים הטעם דפריה ורביה לבד ועוד דר"ת דנתן עיקר הטעם משום פריה ורביה וכתב רבינו בשמו שהתיר לכנוס ולא הזכיר שהתיר לבעול שהוא עיקר הטעם שהתיר ועיקר חסר מן הספר ובהרא"ש כתב שניהם לכנוס ולבעול ועוד מה מועיל מה שהכניס אחר ז' להפסד הסעודה הלא מה שהכין יפסיד אף לאחר ז' ומה לי אחר ז' או לאחר ל' לענין הפסד לכן נלע"ד להגיה בדברי ר"ת כך והתיר ר"ת שתכנס לחופה מיד ולבעול תוך ל' יום משום פריה ורביה ור"ל שהתיר לכנוס מיד משום הפסד ורמז הטעם דהפסד במ"ש קרוב לחופה אחר שהזמין הקרואים ולבעול כו' משום פריה ורביה וכן בדברי הרא"ש צריכין לחלק דבריו במ"ש והתיר לכנוס ולבעול כו' כיון שהיה מפסיד כו' ר"ל שזה שכתב כיון שהיה לו הפסד חוזר אמ"ש והתיר לו לכנוס ור"ל שהתיר לכנוס מיד תוך ז' אבל במה שהתיר לבעול לא שייך זה הטעם דהפסד אלא הטעם דפריה ורביה ורמזו במ"ש והוא לא קיים פריה ורביה אבל בא"ע לא איירי שהכין כל צורכי החופה לכן כתב דמותר בתוך ל' יום ולא מיד דדוקא היכא דאיכא הפסד מותר מיד אבל היכא דאין הפסד רק משום פריה ורביה אינו מותר אלא לאחר ז' כמ"ש כאן ולבעול אחר ז' ע"כ אבל קשה ממ"ש רבינו סימן שמ"ב מי שהכין כל צרכי חופתו וכו' ומת אביו של חתן או אמה של כלה מכניסין המת לחדר והחתן והכלה לחופה משמע דוקא אביו ואמו שאין לו מי שיטריח בשבילם ואפ"ה אינו מותר אלא לכנוס המת לחדר ומטעם שעדיין לא חל האבילות אבל אם חל האבילות או שלא מת אביו אלא אחיו או בנו כלל וכלל לא אף שהיה ג"כ הפסד בדבר שהרי הכין צורכי חופתו וטבח טבחו שהרי כתב שם וגם הוא בענין שאם ידחה החופה היה מפסיד שאינו נמכר וע"ק א"כ שהכניס מיד למה הוצרך לומר שהתיר לבעול תוך ל' פשיטא דהא בבעילה אין איסור כלל תוך ל' וי"ל דה"ק משום טעם הפסד לחוד לא היה מתיר כ"א בצירוף טעם דעכ"פ צריך להתיר לכונסה אחר ז' כדי שיבעול אז כיון שלא קיים פריה ורביה וכיון שעכ"פ צריכין לדחות האבילות במקצת לעשות שמחת הנשואין תוך ל' דוחין אותו אף בזה דאפי' תוך ז' כונסין אותה משום הפסד אבל מ"מ הבעילה אסור עד אחר ל' ובסימן שמ"ב דמיירי במי שכבר קיים פריה ורביה וכמ"ש שם בסוף הסימן מש"ה כתב בשם הרא"ש שם דמשום פסידא לחוד לא התירו לכונסה וצריך לשהות עד אחר ל'. ועיין בא"ע סימן י"ד שכתבתי יישוב אחר: