במקום שהיא חיה פי' הכבד:

שהוא המקום שהוא תלוי בו פרש"י דהיינו מקום תלייתה כשהיא מעורה ודבוקה תחת הכליות זה נ"ל ומצאתיו ל"א ביותרת הכבד והן הטרפשין עכ"ל רש"י וכתוב בתורת החטאת ע"כ בעינן ג' זיתים באלו שלשה מקומות ומדברי רבינו שכתוב בסמוך בנדלדל ועדיין היא מחוברת בטרפשא משמע דס"ל כלישנא שני דרש"י:

או מרודדים פירוש מרוקט וגרע מכרצועה רש"י:

אעפ"י שיש כו' וכזית במקום שהיא חיה ואפי' אם כזית במקום א' שלה (והשני הוא מרודד או מלוקט עכ"ה) הוכיח ב"י מדברי הרמב"ם בביאור יפה שג"כ טריפה ע"ש:

שנפרך בצפורן פירוש כשמשרטטין בו בצפורן השרטוט קיים וכמ"ש בסימן ל"ו:

ואצ"ל אם התליעה בשאר מקומות שכשירה הא דכתב רבינו זה אעפ"י שהוא באצ"ל לאפוקי ממ"ד דמה שהתירו היינו דוקא שלא במקום חיה וס"ד דקמ"ל דלא חיישינן דלמא עתיד כולה לירקב קמ"ל רבינו שזה אצ"ל ומה שהתירו היינו אפילו במקום חיותה:

נדלדל הכבד כו' פירוש נעקרה במקומות הרבה ומעורה בטרפשא כאן מעט וכאן מעט ועדיין כולה קיימת רש"י:

כתב הרמב"ם כו' אם ניקב אחד מהם טריפה אע"פ שגם הרמב"ם סובר סמפון של ריאה שניקב לבשר הבשר סותמו לפי מ"ש לעיל סימן ל"ו שאני הכא דהואיל והם מלאים דם א"א לבשר לסתום:

ולא נהירא דהא מכשרינן אפילו ניטל אין להקשות דלמא ניטל עדיף מניקב כמו גבי טחול דהא מבואר בסמוך סימן נ' דאין למדין שאר אברים מטחול ועמ"ש לעיל ס"ס ל"ג עוד ישוב לזה:

מחט שנמצא בכבד בין אם בא כו' עיין בתשובת רשב"א סימן רנ"ה וב"י הביאו לתשובת הרשב"א בזה הסימן בד"ה מחט שנמצא בכבד כו' ותמצא למה חלקו בין מחטא דאשתכח בחיתוכא דכבדא לאשתכחא בחיתוכא דריאה וגם מזה תמצא ראיה למ"ש בסמוך סי' מ' בענין מחט שנמצא בלב:

שאנו תולין לומר דרך סמפון בא שם אין לפרש שמ"ש רבינו שאנו תולין ר"ל שאנו תולין לקולא משום דאחזוקי איסורא לא מחזקינן שהרי בסמוך כתב אבל בדקה אין חילוק וטריפה בכל ענין אלמא דמחזקינן איסורא אלא הטעם דאי מצד חוץ בא לכאן לא היה יכול לינקוב בצד העב שלו תוך הבשר שהרי המחט תחובה שם ברחבה של כבד העב נגד הסמפון וז"ש ודוקא במחט גסה אבל במחט דקה אזלינן לחומרא וחיישינן שמא בקופא ניקב מחוץ ונכנסה לפנים וק"ל:

בגרעין של תמרה כו' וכ"כ רבינו בסמוך סי' מ"ב גבי מרה:

ומחטא דמשתכחא בטרפשא ספק כו' הטעם דשמא ניקב וחזר לאחוריו רנ"ש ונראה דמיירי שנמצא בתוך עובי הבשר הטרפשא (ר"ל שהמחט כולה נחבא בהבשר של הטרפשא ודוק עכ"ה) דאל"כ לא יהא אלא כמחט שנמצא בתוך חלל הגוף ומ"ש דנקט טרפשא ועמ"ש ב"י בס"ס מ' בד"ה ודע שבחידושי הרשב"א:

נפלה לאור והוריקה פי' אפילו משהו עיי' בסימן נ"ב בהרש"בא:

כנגד מרה כו' הטעם משום דעתידה מרה לינקב אבל במקום חיותא צריך להיות הכל ירוק. (ובזה מתורץ קושיות רנ"ש שכתב ז"ל לא ידענא למה לא נקט נמי אם הוריקה נגד מקום חיותא או כנגד המעיים דשם היא ג"כ טריפה כדלקמן סימן נ"ב עכ"ה:

דכל יתר כנטול דמי והו"ל כאילו ניטל הכבד פירוש כאילו ניטלו כל ב' כבדות דחסר ויתר שוין הן רש"י וכ"כ רבינו לקמן סימן נ"ה: