או שיש לה שלשה ידים כשירה יש לדקדק ל"ל למימר או שיש כו' דפשיטא דמאיזה טעם נאסר משום יתר כנטול הלא אף ניטל כשר ונראה לי דנקטיה לאשמועינן דבעוף שטריפה נשמטה הגף אפ"ה יתרת כשירה ורבינו קאי לפי שיטתו שכתב בסימן מ"א כל יתר כנטול דמי וכאילו בלא זה האבר כלל ע"כ ליכא למיחש לשמא ניקבה הריאה בנטילתו עתה אבל נשמט הגף בעוף איכא למיחש שמא נקבה הריאה אבל לסברת הרשב"א שכתבתי שם שסובר כל יתר כנטול דמי כאילו ניטל עכשיו איכא למימר דגם יתר אסור בעוף:

אבל אם נשמט מעיקרו כו' חוששין הטעם לפי שהריאה נחבאת בין הצלעות וקרום הבשר רך ודק בין צלע לצלע וכששומט גפה מתנתקת הריאה עם הגוף רש"י:

וצריך לנפחה ולבודקה וכתב המרדכי וכיצד היא הבדיקה יש לנתח העוף מלפניו ומניח הריאה דבוקה בצלעותיה כתולדתה ומביא שפופרת ומכניס בקנה ונופח ונותן על הריאה גילא או גדנפא או רוקה אם עולה בנפיחה כשירה ואם לאו טריפה ע"כ:

וכ"כ בה"ת דבודאי איעכול ניביה ז"ל ב"י קשה מאי ענין איעכול ניביה לכאן דכי איעכול ניביה דיד מאי הוה הא לא מיטרפא בהכי והכי הל"ל דבודאי נקבה הריאה ובדקתי בספר התרומות ומצאתי כדברי ולא הזכיר איעכול ניביה: