ניטלו צומת הגידין פירוש נטלו לגמרי ומשמע מדברי כל הפוסקים דאם לא נטלו ולא נחתכו לגמרי אלא שנעקרו מן הארכובה ונקלפו מעל העצם עד למעלה כיון שעדיין יונקים מן הגוף כשירה ב"י ע"ש:

או שנפסקו פירוש שנפסקו זה מזה באמצע ורבינו לא זו אף זו קתני לא זו ניטלו שלא נשתייר מהם כלום שהוא פשיטא אסור אלא נפסקו שהם שם מחוברים עדיין אלא שנקרעו אפ"ה אסור:

ושמו ערקום פירוש והוא עצם ששוחקין בו התינוקות רבי' ירוחם וקורין בל"א "טשיך:

ולמעלה ממנו מתחברים וצומתים פרש"י שהעצם למעלה מן הפרק ערום בלא בשר בשתים ושלשה אצבעות והגידים אדוקים בו וכל זמן שהם צמותין וקשורין השלשה יחד קרוי צומת עד מקום שמתפשטין ומחפצלין זה מזה ור' ירוחם פי' צומתין כלומר מחוברין ביחד ולא מתפצלין אילך ואילך כבשר:

נפסקו או נטלו נקט נפסקו קודם נטלו שהוא לא זו אף זו לענין היתר דלא זו נפסקו אלא אפילו נטלו כשרה כנגד הערקום והא דנקט אח"כ נפסקו או נטלו לאיסור לא רצה לשנות הלשון בבבא אחת:

כנגד הערקום כשירה ואף על פי שצומת הגידין מתפשטות עד העקב כבר התחילו להתקשות ונעשות כעצם ואין טרפות צומת הגידין אלא במקום שהם רכים ועומדין לעצמן כגידין ולא קשה כעצם רשב"א:

אלא לבנים קצת ומזהירין ס"א ומחוירין מ"ו:

וגידין אלו הן ג' אחד עב ושנים דקים והעב מונח על שני הדקים ממנו והוא אותו שמפרידין כשתולין הבהמה ברגלים והשנים הם דבוקים בבשר ובעצם ראבי"ה:

וכתב הרמב"ם כו' וכן אם נפסק קצת כל אחד מהם כשרה אין לדקדק מדבריו דדוקא אם לא נפסק אלא קצת כל אחד ואחד מהם כשרה דמשמע הא אם נפסק רוב אפילו של אחד מהם טריפה דז"א שהרי כתב רבינו אח"כ מיד עד שיפסוק רוב כל אחד מהם דמשמע דוקא עד שיפסקו רוב של כל השלשה גידים טריפה אבל אם נפסקו אפי' רוב של שנים כשרה אלא ה"פ וכן התחילו לפסוק כל השלשתן כשרה לעולם עד שיפסוק רוב של כולם ולכן דקדק בלשונו ואמר עד כו' וכן הוכחתי בדרישה:

ורש"י אסר אפי' בנפסק רוב של אחד מהן כ"צ לגרוס וכן הוא בספרים מדויקים וביאר ב"י דברי רש"י דאפי' בנפסק חוט אחד טריפה אפי' אחד מקטיני ולא נהירא לי לפרש דברי רש"י כן דא"כ קשיין דברי רש"י דידיה אדידיה כמו שכתבתי בדרישה אלא נ"ל לבאר דברי רש"י שהביא רבינו שאפילו בנפסק רוב של אחד מהם טריפה ר"ל רוב של מין אחד רוב בנין או רוב מנין וע"ד זה מבוארים שפיר דברי הרא"ש שכתב עליו רבינו וז"ל וא"א הרא"ש ז"ל כתב אפי' לא נשאר רוב של כל אחד ואחד מהם כשרה שר"ל נמי רוב מין וכמ"ש בסמוך וקאי אדברי רש"י שכתב רבינו דלדעת רש"י אפי' נפסק רוב של מין אחד טריפה וכתב עליו דלדעת הרא"ש לא נטרפה בנפסק רוב מין אחד אבל אם נבאר דברי רש"י כמ"ש ב"י דר"ל אפי' בנפסק רוב חוט אחד טריפה והיינו אפי' בחוט אחד מהקטיני יהיה קשה דברי הרא"ש שהביא רבינו שנצרך נמי לפרש שמ"ש אפילו לא נשאר רוב כל אחד ואחד מהם דמשמע רוב כל חוט ונידוק מזה דתרתי חוטין מיהא צריך שישאר רוב מהם ובנפסקו רובו של שני חוטין טריפה אפילו קטיני וז"א שבהדיא כתב הרא"ש שרוב כל אחד ר"ל רוב מין אחד וגם מלשון רבינו מוכח כן מיניה וביה שהרי מבאר אח"כ שלא נטרף אפי' נפסקו תרי קטיני אם נשאר רובו של אלימי קיים ואם כן קשיין דברי הרא"ש אהדדי אלא נראה כמ"ש ועד"ר. ומש"ר בשם הרא"ש דאינו אסורה אא"כ נפסק כל הגדול ורובו של כל אחד ואחד אל תטעה לדקדק ולומר דמדכתב רובו של כל אחד ואחד הא נשאר רובו של אחד מהקטיני דכשר אף דנפסק הגדול ואחד מהקטיני אלא כוונתו דאפילו נפסקו ג"כ הקטיני כל אחד מקצת הוא כשר עד שיפסק גם הרוב מהן ולאפוקי ממ"ד וכשנפסק כל הגדול צריך שישארו ב' הקטנים בשלימותם וכמ"ש בדרישה ול' הרא"ש מדוקדק בזה יותר וכמ"ש בדרישה ע"ש. ואין להקשות דברי הרא"ש דידיה אדידיה שכתב אבל אה נפסק הגדול ונשאר רוב מכל אחד מהקטנים כשרה דמשמע דוקא בנשאר רוב מהקטנים כשרה אבל אם נשאר מחצה מהקטנים טריפה ולעיל מיניה כתב שאינה אסורה אא"כ נפסק כל הגדול ורובו של כל אחד ואחד מהקטנים דמשמע אבל אם נפסק כל הגדול וחציין של הקטנים כשרה די"ל דמ"ש שאינה אסורה אא"כ נפסק כל הגדול ורובו של כל אחד ואחד מהקטנים ר"ל מחצה של כל אחד ואחד מהקטנים שהוא רוב המשוער בלב וממילא נשמע דה"ה אם נפסק כל הגדול וחציין של קטנים טריפה אבל אין לפרש אפכא דמ"ש אבל אם נפסק הגדול ונשאר רוב מכל אחד מהקטנים כשרה דלאו דוקא נקט נשאר רוב מהקטנים אלא ה"ה נשאר מחצה מהקטנים שהוא רוב המשוער בלב כשרה ונילף דאם נפסק הגדול וחציין של קטנים כשרה דאיסורא דאורייתא ילפינן לחומרא:

ואם נשבר העצם במקום צומת הגידין וגקשר כו' הטעם כתב ב"י דחיישינן שמא נפסק אחד מהגידין וכיון שנפסק שמא לא נתרפא יפה ועיין מ"ש בס"ס נ"ה:

והרמב"ם מכשיר בנטלו צומת הגידין צריך לגרוס הרמב"ן: