**נאכל.**עי' תשובת מהרי"ל סי' צ"ה:

**כ"פ בספר התרומות סי' כ"ז וז"ל ומיהו אם נתערבה בשאר ביצים אינה בטילה ברוב עיי"ש.**וכמו ליטרא קציעות דהוה דרבנן ואפילו באלף לא בטל ע"ש ועי' יבמות פ' ע"א בתוס' ד"ה מאי ובב"י סי' ק"א ד"ה ומיהו. ובירושלמי תרומות דף ל"ז במה"פ ד"ה דג:

**דלא כירושלמי תרומות פ' בצל דף ל"ח א'.**שמחלק בין קלופות ובין שאינן קלופות. ועי' בתו"ח כלל ס"ג דין א' ובמנח"י שם אות ג':

כפי' הערוךע"ש בתוס' ד"ה גיעולי:

ז"להרשב"א בתוה"ב דף פ"ה ב' ויש לי לדקדק כשנמצא בא' מן המקומות שאין הביצה כולה אסורה מפני מה זורק הדם והלא הביצה מוכח' עליו ומאי שנא מדם דגים שכנסו שמותר ביש בו קשקשים. ונראה לי שבדם בצים החמירו לאסרו כל שהוא בעין הואיל ויש בה דמים אסורין דבר תורה וע"ש בבדק הבית ובמש"ה ובתוס' חולין ס"ד ב' ד"ה והוא ובסמ"ג לאווין קל"ב דף כ"ט א' כתב שהדם מותר אף מדברי סופרים ע"ש ומסיק ויש שאין רוצין לסמוך ע"ז וקולפין מקום הדם אף כשנמצא במקום אחר בביצה עכ"ל:

**[באותה כף ואסרן]**כן הגי' בספר התרומה סי' ל"ה והאי אם כו' עד ששים כו' ליתא שם

**(והשאר יש מתירין ע"י ס')**וכ"כ בסה"ת סי' ל"ה ויש אוסרים הוא סברת רבינו יצחק ב"ר אשר הלוי שם ועי"ש ובסמ"ג לאווין קל"ב מבואר הטעם:

זבוביםמהר"ם רוטענבערג סי' קמ"ג ועי' תשובות מהרי"ל סי' פ"ה.

**(או ביין)**כצ"ל מסה"ת.

או(כלי של איסור שניתחב בה) כן הגי' בסה"ת סי' ע"ד.

ואםרוצה להתיר התבשיל בשביל שהי' הקדירה אינה בת יומא.

אםהוחמו הובא בתוס' ע"ז דף ע"ו א ד"ה בת.

שבלועבקדירה וכן פסק בסה"ת סי' מ"ח.

[איןס' ונתן]:

**גי'**סה"ת לחותכו.

**כחל.**חולין ק"ט בין כחל כו' שם קי"ז א' יעו"ש ברא"ש סי' כ"ה ־

לשפוךעי' תשובות מהרי"ל בסי' כ"ו:

חטהמהר"ם רוטענבערג סי' קע"ב:

דכה"גודאי אמרינן ריחא מלתא הוא.

**כגי'**סה"ת וסמ"ג לאוין.

צ"עבאו"ח סי' ש"א סעיף ל"ג.

מומרכ"פ ר"ב בספר התרומה סי' קכ"ח ובסמ"ג עשין נו"ן ובמרדכי פ' המגרש סי' ת"נ ועי' בכלבו סי' ע"ו.

**עי'**מהרי"ק שורש כ"ט ענף ד'.

ירושלמיפרק המגרש הלכה טי"ת רב ירמיה בשם רב ישראל שעיסו במעשה גוים פסול [פי' ר"ב בסה"ת סי' קכ"ח וז"ל היכא שהישראלים מעשין ומכריחין אותו ליתן את הגט כיון שהדיינים הם גוים הגט פסול אפילו הדק אמת כגון] כאומר אינו זן ומפרנס תני רב חייה ונכרים שעיסו במעשה ישראל כשר בשאומר אינו זן ואיני מפרנס כ"ה ג"י ספר התרומה (והסמ"ג עשין שם) ופי' היכא שהנכרים מכריחין ליתן גט במעשה ישראל כלומר לעשות בדייני ישראל כשר כיון שהדיינים ישראלים והדין אמת באומר איני זן ואיני מפרנס ע"כ ועי' תוס' בתרא דף מ"ח ע"א ד"ה גט ובגיטין דף פ"ח ע"ב ד"ה נכרים חובטין ועי' רש"א ורש"ל בגיטין שם ובשיורי קרבן על הירושלמי שם וכולם לא זכרו דדברי המרדכי הוא ממש לשון ספר התרומה הנ"ל וגירסתו דלא גריס בירושלמי תיבת "אפילו" לא בדרב ולא בדשמואל ושכ"ה גי' הסמ"ג שם וצ"ע בזה.

**עי'**תוס' עירוכין כ"א ב' ד"ה האי ועי' ספר המנהיג סי' קנ"ב ובסה"ת שם.

כןהוא בירושלמי גיטין פ"ז סוף הלכה א' ועי' בבלי שם דף ע' ב' בתוס' ד"ה כודקין ועי' ב"ש סי' קכ"א סק"ה.

גיטיןדף ע"ב וכגי' האשר"י שם סי' ב' וכן הוא גי' הרי"ף שם.

שםע"א י"א ועי"ש תוס' ד"ה אלא.

היינודווקא בגוסס המדבר וכמפורש בסמוך להדיא והוא אומר אחריו כו' וכיון שמדבר בטוב ודעתו מיושבת עליו שפיר נותן גט שהרי הוא כחי לכל דבריו כדאיתא במס' שמחות פ"א הל"א הגוסס הרי הוא כחי לכל דבר ובפ"ק דעירוכין דף ו' כ' גוסס גודר ומעריך ועי' סה"ת סי' ק"ל ובסמ"ג עשין נ' באורך ועי' תוס' קדושין דף ע"ח ב' בד"ה לא ועי' ר"ן שבועות פ"ד במשנה כפרו שניהן.

גיטיןע"ה ב' אתקין שמואל כו' ועי' סה"ת סי' ק"ל.

כןהוא בסה"ת סי' ק"י בסמ"ג עשין שם.

גיטיןדף ה' סע"ב ועי"ש תוס' ד"ה אפילו.

שםדף י"ט ב' ועי' סה"ת סי' קכ"ב.

כ"כבסה"ת דף מ"ג ובסמ"ג בסדר הגט שלו.

**עי'**תוס' גיטין י"ט ב' ד"ה צריכא בסה"ד.

גיטיןדף ע"ז ע"א: