והנה הזכיר בפרק ראשון נתיבות ואותיות וספירות, ובפרק שני הזכיר אמות ואותיות וגלגולם ולא רצה להזכיר בהם ערך לפי שבב' פרקים שקדמו מדבר בכ"ע וחכמה ובינה לפיכך הסתיר ערכם בסוד עולם ובסוד שנה ונפש. אבל בזה הפרק שהוא רומז חסדי ה' התחיל לדבר בערכם אל עולם שנה ונפש ואמר כערך שיש לעולם העליון מקור לאמ"ש שממנו מתפשטים אמ"ש שבעולם ההוא כן יש בעולם החסד אמ"ש שיסוד כף זכות וכף חובה ולשון חק מכריע בינתיים והם כללי ספרים והם שלשה ספרים שנפתחים בר"ה אחד של צדיקים גמורים והם בכף זכות ואחד של רשעים והם בכף חובה ואחד של בינונים והם בלשון חק מכריע בינתים. וצא"ל כי צורת הנשמה המחוברת מאותיות הקדש בסדרי המצות אלו יעשה אותם האדם וחי בהם ממש כי יתלוו אליו החיים והשלום על נשמתו בעליונים וממנו יגיע אל אדם הגופני חיים וחסד ויתחזק כל אבר ואבר מאיברי הנשמה בכח רוח אלהים חיים, ואם יעבור אדם על המצות אזי ישתנו סדרי האותיות אשר בנשמתו ויכתבו לעבירה אשר עשה שנאמר ותהי עונותם (חקוקים) על עצמותם.

והנה הוא בכף חובה וה' בעל החסד והרחמים והחיים סר מעליו והאבר ההוא אם הנשמה תלויה בו מיד מת או נכרת ואם הוא אבר שאין הנשמה תלויה בו הרי הוא האבר חולה או נפסד בסוד והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת. ולא כמאמר הרופאים שאחת מלחותיו גוברת עליו כי דורשי ה' לא יפעל בהם טבע רק ה' עליהם יחיו, ואם לא סר מר המות:

**ולשון חוק מכריע בינתים.**פירוש בינה ותפארת במקבלי מצות כשם שיש כף זכות וכף חובה במשפטיו המגיעים אלינו כך יש כף זכות וכף חובה בשרי מרום שנאמר יפקוד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה, ונאמר והוא מהשנא עידניא וזמניא מהעדא מלכין וגו':

**שלש אמות אמ"ש סוד גדול מופלא ומכוסה.**פירוש כשנבא לחקור איך נאצלו שני הפכים כמו אש ומים מכח פשוט נמצא שהדעות נלאו מהשיג סבה זו. ולפיכך קראו סוד פירוש דבר נעלם:

**גדול מגדולה ומופלא מגבורה ומכוסה מבינה.**פירוש אפילו ג"ג ובינה נעלם מהם אמתת סבת ההפכים איך היו בכ"ע באחדות השוה:

**וחתום בשש טבעות.**פירוש שש טבעות הם ששה קצוות שנחתמו בששה שמות אלו הן יה"ו יו"ה הי"ו הו"י וי"ה וה"י כמו שפי' בפ"א ושש הויות אלו הן מקורות לששה סדרים של אמ"ש אש"ם מש"א מא"ש שא"מ שמ"א ונקראו טבעות כי בטבעת המלך נחתם ונגמר ונתכסה ונעלם מה שרצה להעלימו ונשלם מה שרצה להשלימו. ולפי שכל (אלו) הטבעות אשר בכל בעלי הטבע מאשר במציאות כולם מוטבעים בטבעות הללו על כן נקראו ג"כ טבעות, והנה יו"ד מן יה"ו כנגד א' מאמ"ש והוא שרש לאויר כד"א רוח אלהים בחכמה כמו ששנינו אחת רוח אלהים חיים. וה' מן יה"ו כנגד מ"ם מאמ"ש והוא מים מרוח, וא"ו מן יה"ו כנגד שי"ן מאמ"ש והוא כנגד אש ממים.

ודע כי מאמ"ש ולמטה מתחלקין הנפעלין מהם לסוד זכר ונקבה אבל באמ"ש אין ראוי להזכיר שם זכר ונקבה.

והנה סוד יו"ד עם ה"ו אין ראוי לומר בהם זכר ונקבה אע"פ שהם כח לאמ"ש:

**יסודן אויר מים אש.**כי בחקיקת הא' נתהוה אויר בעולם ובשנה ובנפש. ובחקיקת המ"ם ובחציבותו בסלע יצא לו מעין מים חיים הרי רוח אלהים חיים מרחפת על פני המים. ובחקיקת השי"ן יצא אש ממים שנאמר מים תבעה אש:

ומהם נולדו אבותכשם ששם יה"ו סבה לשלש הויות אותיות אמ"ש כן שלש אמות סבה לכל אויר מים אש אשר במציאות מלמטה מהן. אמנם כל מה שבתורת הספירות נקרא אמות ומה שלמטה מהן נקראו אבות כדאמרו רז"ל האבות הן הן המרכבה וכשם שאמ"ש הן יסוד לכל הספירות שנמצאו מהן כן האבות הם סבות ויסודות לכל הנמצאים מהם.

הנה ג' אבות במשנה ב' יתפרש בעולם כי יסודם נעלם. ובאמרו זכר ונקבה מתפרש בנפש, ובאמרו שמהם נברא הכל מתפרש בשנה:

**ג' אמות אמ"ש בעולם אויר מים אש. שמים נבראו מאש וארץ נבראת ממים ואויר נברא מרוח מכריע בינתים.**ק"ק ממה שארז"ל שמים אש ומים.

ועוד ארז"ל בב"ר ובספר הבהיר מלמד שטפח הקב"ה אש ומים ועשה מהם השמים. וי"ל כי דברי רז"ל הם ברקיעי התפארת שבודאי נבראו מאש וממים כי מים בימינו ואש בשמאלו. אמנם אמרו בכאן שמים נבראו מאש פירוש שמים שבגבורה. ומה שנאמר בתורה יהי רקיע בתוך המים הם רקיעים אשר בגדולה:

**וארץ נבראת ממים.**שנאמר יקוו המים מתחת השמים וגו' ונאמר כי לשלג יאמר הוא ארץ. ואויר נברא מרוח שנאמר כי הנה יוצר הרים ובורא רוח, **והנה האויר מכריע בין האש ובין המים.**וק"ק אחר שאמ"ש הן יסודות לשמים ולארץ ולרוח והן בעצמם מן הנחקקים בגלגל כי הן מאותיות כ"ב והחקיקה בהכרח לאחר מציאות השמים אשר יקבלו החקיקה. וי"ל כי עצם הרקיעים הראשונים אשר קבלו החקיקות הם הם בעצמם הצורה והם סבות לאמ"ש ומהם נמצאי כל שאר השמים והארץ והאויר וכל צבאם והבן זה. ואל זה הסוד רומז בהזכירו שש טבעות ומהם יצא אש רוח ומים והבן במשנה שלישית של זה הפרק:

**שלש אמות אמ"ש בשנה קור נברא ממים וחום מאש ורויה מרוח מכריע בינתים.**קור וחום רויה מכריע בינתים קיץ וחורף ורויה מכריע ביניהם כי יש שני זמנים של רויה והם ימי ניסן וימי תשרי.

והנה עיניך רואות שכשם שסבת קור וחום ורויה ר"ל אלו ג' זמנים הם סבה להויה כן סבתם להפסד, וביאור זה כי תקופת טבת שהיא קרה ולחה בו יתלחלחו הזרעים. וכאשר יגיע תקופת ניסן ר"ל זמן רויה אזי יצמחו הצמחים ויתמעט הקור מעט מעט עד זמן הרויה ומשם יתרבה החום מעט מעט וכח החום מושך לצמיחת הזרעים מן הנסתר אל הנגלה. ולפיכך בתקופת ניסן תדשא הארץ דשא עשב ויתמלאו האילנות. אמנם לא יתבשלו תכלית בישולם עד הגיעם אל תכלית החום והוא זמן תקופת תמוז ואזי יתבשלו הפירות בתכלית הבישול עד שיהיו ראוים להאכל ולהתחלף באדם ואזי מתוך שעבר החום הגדול על הצמחים ישתנה מראיהם ויתיבשו ויחזרו להיות כגוון גחלת שנשרפה עד שחזר לאפר כירה ר"ל קרה ויבשה והיא תקופת תשרי עד שתחזור אל תקופת טבת ויתלחלחו הזרעים וישובו עוד בגלגול חמשים שבועות ר"ל כל השנה כן ג"כ קור וחום ורויה, קור בגי' שא"ה חום בגי' מי"ד רויה בגי' ריי"א הם ג"כ סבה לכל הויה והפסד אשר מגיעים בעולמי השמיטות והיובל:

**שלש אמות אמ"ש חקקן.**בכח החכמה הן באויר הן במים הן באש והמציא מהן יסודות ושרש בעולם ובשנה ובנפש. וכן חצבןבכח הבינה הן באויר הן במים הן באש והמציא מהן יסודות ושרש בעולם ובשנה ובנפש:

**צרפן.**פירוש חבר ההויו"ת אשר נתיסדו באויר ומים ואש:

**שקלן.**האותיות שבהן מי יעלה בתחלה:

**והמירן.**זה שהיה סוף להיות ראש וזה שהיה ראש להיות סוף. וי"מ צרפן בשם של יו"ד ה"א וא"ו ה"א כמו שרמזתי לעיל:

**וצר בהם ג' אמות בעולם וג' אמות בשנה וג' אמות בנפש זכר ונקבה.**פירוש כשם שיש זכר ונקבה בנפש כן יש סוד זכר ונקבה בשנה עד שתמצא שיחסו החוזים ו' מזלות לזכרים ו' מזלות לנקבות. ומזלות הזכרים אלו הן, טלה שור אריה מאזנים קשת דלי, ואלו הן הנקבות תאומים סרטן בתולה עקרב גדי דגים, ופירוש נקבות כי מכחם יולדו הנקבות בדומם וצומח וחי ומדבר, וכנגדם ו' הויו"ת זכרים ו' הויו"ת נקבות, וכן חלקו את ז' כוכבי לכת קצת לזכרים וקצת לנקבות, וכן היא השנה והזמן קצתו מורה ומוליד זכר וקצתו נקבות, וכן הרוחות קצתם זכרים וקצתם נקבות. וכן יתחלפו הזכרים לנקבות והנקבות לזכרים לפי ערך הד' רבעים שהן מקיפין בו ולפי היום והלילה. ומכאן נתבונן כי כל אלו הכחות כולם נשפעו לכוכבים ולמזלות וליום ולילה ולרבעים משם של ההויו"ת ושם של מ"ב כאשר רמזתי בו לעיל:

**המליך אות אל"ף.**ר"ל במה שעלה בתחלה בכח מלך (בינה) מלכי המלכים (עטרת):

וקשר לו כתר. פי' קשר אות א' ברוח אלהים חיים הנקרא כ"ע והגיע מכ"ע רוח חיים באויר וע"י כ"ע יצא אויר העולם שממנו חיי כל העולם, ר"ל חיות אשר בגלגלי המרכבה ובהויות אשר בהם:

**ורויה בשנה.**הוא רוח האויר האמצעי המתפשט מן י"ב הויו"ת כשהוא ממוצע שאינו לא קר ולא חם:

**וגויה בנפש.**פירוש גויה מלשון מן גו יגורשו, שפירושו מתוך וכן תרגום של תוך גו. וכל אותו רוח חיים אשר בנפש כל חי בעליונים ובתחתונים שרשו הוא מא' של אמ"ש. וצא"ל שאלו שלש מלות עולם שנה ונפש יתפרשו בדרך כלל. עולם על בינה ומה שלמעלה הימנה כי הוא עולם עליון. שנה על תפארת כי בה י"ב הויו"ת ובה יהיה קבוע חדשים וזמנים. ונפש על המלכות כי בידה נפש כל חי. ויתפרש ג"כ על דרך הפרט, עולם על גלגלי המרכבה וארצות המרכבה ואוירם, ושנה על בינת יצורי המרכבה בחזרת וסיבובי המרכבות על ראשם וספירת זמן עלייתם וירידתם וסבובם והשתנות אוירם יקרא שנה מלשון שינוי והתחלפות היצורים בהם לפי מערכות ההויו"ת כי לכל הוי"ה והוי"ה טבע ידוע מאמ"ש ומכל ל"ב נתיבות ומכל נ' שערי בינה. ויתחלפו טבעיהם לפי מקומם או התקרבותם אל מי שמנגד לטבעם או לפי שם בן מ"ב כאשר רמזתי לעיל. ולפי שכל הצורות מדומם וצומח וחי ומדבר כולם כלולים בהויו"ת וכולם כלולים בעולם ובשנה ובנפש, לפיכך יאמר יצירה על הימים שנאמר ימים יוצרו ולא אחד בהם. ועל דרך זה כל מה שייוחס לעולם ייוחס לשנה ולנפש:

**המליך אות מ"ם.**במה שהעלהו בתחלה בכח בינה:

**וקשר לו כתר.**פירוש קשר אות המ"ם ברוח אלהים חיים הנקרא כ"ע והגיע למ"ם כח מכ"ע:

**וצר בו ארץ בעולם.**פירוש בגלגל מפנימי נקרא ארץ מצד גבנינותו לעומת הגלגל שעליו.

והנה ביאר כי גבנינות גלגלי המרכבות נוצרו ממים אע"פ שקערירותן נבראו מאש כדאמר לקמן זה שארז"ל שמים מאש ומים:

**וקור בשנה.**פירוש צר מכח המ"ם טבע הקור בי"ב הויו"ת כאשר יעלו יתעורר מהם הקור מכח תפארת המ"ם הבא מכ"ע:

**ופרי בטן בנפש.**פירוש כח הזרע אשר בכל חי הוא מכח מים חיים שבחי, כן הקור איננו הקור אשר הוא חלק מגדר סבת המות שהוא קר ויבש ואשר בסבתו יעדרו חיי כל חי. אמנם הקור הזה הוא בסוד מים קרים על נפש עיפה. והסוד אותי עזבו מקור מים חיים, וזה הקור הוא במקום גשם נדבות ובמקום טל של תחיית המתים. ופי' פרי בטן נוהג בעליונים בסוד בנים אתם לה' אלהיכם:

**המליך אות השי"ן וקשר לו כתר.**במה שהעלהו בתחלה בכח בינה וקשר אות השי"ן ברוח אלהים חיים הנקרא כ"ע והגיע לשי"ן מכח כ"ע כח:

**וצר בו שמים בעולם.**פירוש קערורית השמים מאש. וכן ראוי כי מצד המים אשר מעל השמים יתפעל גבנונית השמים לקבל קור המים מהם ומן האש אשר בטבע קערורית השמים יתפעל יסוד האש.

ועוד מן השי"ן של אמ"ש יתפעל חום המיוחד להיות בשנה. והם ג"כ סבת המציאות והחום ההוא הוא סבת חיי החי. וכן מן החום של שי"ן מאמ"ש יתפעל ראש בנפש. ומלת ראש בנפש אינו ר"ל המוח כי המוח קר ולח הוא. אמנם הוא כח החום החיוני השוכן בין שני קרומי המוח כי בחיותו יחיו כל האיברים ויבא בהם ההרגש והרצון. וצא"ל שכל הנמצאות נמצאו זכר ונקבה לפי שכ"ע ובת זוגו שהיא עטרת הם מקור לכל הנמצאים בהכרח יתפעל מסבת רוח הזכר זכר ומסבת רוח הנקבה נקבה. וכן מים יש מהם זכרים והם מים עליונים ותחתונים נקבות ועיין בב"ר ובמסכת תענית. וכן האש יש ממנה זכר והיא אש עליונה ויש ממנה נקבה והיא אש שלמטה. וזהו סוד שפעמים אנו מוצאים אש בלשון המקרא זכר ופעמים בלשון נקבה, וכן רוח, וכן מים. וכן יש שמים זכרים ויש מהם נקבות, וכן בכוכבים ובמזלות. וכן יש ארץ נקבה ויש ארץ זכר, וכן יש רוח זכר ורוח נקבה. והרוחות הם ח' ופרטיהם י"ב מיני רוחות, וכנגדם י"ב רוח שבים. ואלו ח' אבות וד' תולדותיהן, רוח מזרחית א', רוח מערבית ב', רוח צפונית ג', רוח דרומית ד', מזרחית צפונית ה', מזרחית דרומית ו', מערבית צפונית ז', מערבית דרומית ח', מזרחית רומית מזרחית תחתית מערבית רומית מערבית תחתית דרומית רומית דרומית תחתית צפונית רומית צפונית תחתית, הסר מהן ד' תחתיות כי הם למות ובהם ירדו הספינות לתהום ישארו י"ב רוחות והם מסודרות ע"פ י"ב מזלות. וכבר ידעת כי המזלות ו' זכרים ו' נקבות וה"ה ברוחות, וכן יש שנה זכר ונקבה לפי הכוכבים והמזלות, וכן זכר בנפש ונקבה בנפש וכן בדומם ובצומח וחי ומדבר וכולם בשם יה"ו בסוד אמ"ש בחכמה ובתבונה ובדעת, והבן זה: