אחר שפירשתי לך שחכמת הספירות וחיותם ושלומם וחנם ועשרם וזרעם וממשלתם נאצלים מבג"ד כפר"ת אל פני אדם שבהם. חזר ופירש לך בזה הפרק שגם כח ההרגש וכח התנועה וכח הנפשיות כלם נמשכין אל י"ס מכח י"ב פשוטות שהם ה"ו ז"ח ט"י ל"נ ס"ע צ"ק, ומהם נמשכות כח הראיה א' לי"ס, וכח שמיעה ב', וכח ריחה ג', וכח שיחה ד', וכח לעיטה ה', וכח תשמיש ו', וכח מעשה ז', וכח רוגז ח', וכח הלוך ט', וכח שחוק י', וכח הרהור י"א, וכח שינה י"ב, מכח י"ב אותיות של שם בן י"ב אותיות ומהם לשם בן י"ב הויו"ת ומהם לי"ב צינורות ומהם לי"ב שבטים.

והנה הראייה מיוחסת לראובן שנאמר כי ראה ה' בעניי, ושמיעה לשמעון שנאמר כי שמע ה' כי שנואה אנכי, שיחה ליהודה שנאמר הפעם אודה את ה', לעיטה לאשר שנאמר מאשר שמנה לחמו, הלוך לזבולן שנאמר זבולון לחוף ימים ישכון ואמר שמח זבולן בצאתך, רוגז לדן שנאמר יהי דן נחש עלי דרך, שחוק לנפתלי שנאמר ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא וגו', הרהור ליששכר שנאמר יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים, ומתוך הרהורו בתורה מוציא את התורה לאור, תשמיש ללוי שנאמר ובריתך ינצורו. ואומר הפעם ילוה אישי אלי, שינה לבנימין שנאמר ובין כתפיו שכן, ריחה ליוסף כשנמלט מאשת פוטיפר יצא ריחו מסוף העולם ועד סופו. וי"מ ריחה ללוי שנאמר ישימו קטורה באפך וגו', ותשמיש ליוסף שנאמר בן פורת יוסף מלשון פריה ורביה והמלטו מאשת פוטיפר. וי"מ שיחה לנפתלי שנאמר הנותן אמרי שפר, ומעשה ליהודה שנאמר ידיו רב לו כי לו המלכות אשר כל מעשה בידה. וי"מ ריחה ליששכר שנאמר הדודאים נתנו ריח פי' בשכר דודאי ראובן נולד יששכר. וללוי הרהור התורה שנאמר יורו משפטיך ליעקב. ובכל אלו י"ב מדות מתארים פעולת השי"ת, ראיה וירא ה', וישמע ה', וירח ה', וידבר ה', ולשונו כאש אוכלת, כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא, ואנכי בעלתי בכם, את כל מעשה ה' הגדול, וחרה אף ה', הלכו אלהים, יושב בשמים ישחק, חשב ה' להשחית, עורה למה תישן ה'. ואם תמצא בתורה בנביאים ובכתובים תאר מאלו המדות לשם ית'.

דע כי צריכים התארים האלו לפי' המקובל מפא"פ ולא יתפרשו רק ע"ד משל בעילת העילות כי ח"ו שיתאר באלו התארים. וכבר ביארתי לעיל מהות כל או"א מאלו המפעלים. ולפיכך אינני צריך לחזור ולבארם:

**שנים עשר פשוטות ה"ו ז"ח ט"י ל"נ ס"ע צ"ק מדתן י"ב גבולי אלכסון, גבול מזרחית צפונית, גבול מזרחית דרומית, גבול מזרחית רומית, גבול מזרחית תחתית וכו' גבול מערבית תחתית, גבול צפונית רומית, גבול צפונית תחתית, גבול דרומית רומית, גבול דרומית תחתית,**אבל אין למנות בצפון או בדרום צפונית מזרחית צפונית מערבית או דרומית מזרחית דרומית מערבית כי כבר מנית אותם בכלל מזרח ומערב. ופירוש אלו שנים עשר גבולי אלכסונות הנה פירשתי לך בספר היכלות וע"ש ותמצאם מסודרים:

**ומרחיבים אלו י"ב גבולי אלכסונות והולכין עדי עד.**פירוש מתחלת הבנין עד סופו:

והן הן זרועות עולםשנאמר מעונה אלהי קדם וגו' מלמד שהשמים וכל צבאם תלויים בזרוע ימינו. שהוא החסד, וי"ב הויו"ת וששה גבולי אלכסנותיו מקיפין לתפארת מצד ימין. מלמד שהארץ וכל צבאיה תלוין בזרוע שמאלו של הקב"ה והוא הגבורה, וי"ב הוויותי"ו וששה גבולי אלכסונות המקיפין לעטרת מצד שמאל. וכל פמליא של מעלה ושל מטה עוברים בי"ב אלו גבולי אלכסונות כי האותיות מרובעות והנקודות עגולות. ולפיכך יתגלגלו הנקודות באותיות והם חיותם כמו הנשמה חיות לגוף:

**י"ב פשוטות ה"ו ז"ח ט"י ל"נ ס"ע צ"ק חקקן חצבן צרפן שקלן המירן.**כבר פירשנו אלו ה' מלות לעיל:

**וצר בהם י"ב מזלות בעולם טש"ת סא"ב מע"ק גד"ד. י"ב חדשים בשנה נא"ס תא"א תח"כ טש"א. וי"ב מנהיגים בנפש. אלו הן שתי ידים שתי רגלים שתי כליות טחול כבד מרה המסס קיבה וקרקבן.**הנה בשתי ידים ובשתי רגלים כלולים י"ב הויו"ת ול"ב נתיבות בכל אחד מהם. ובשתי כליות יש בכל אחד י"ב צינורות טבעם משרש אחד מריקים מהם השפע אל אות ברית קדש. והוא ח"י עולמות על ידי י"ב הויו"ת אלו:

**המליך אות ה' וקשר לו כתר וצר בו טלה בעולם וניסן בשנה ויד ימין בנפש.**פירוש המליך וקשר לו כתר בראשו כבר פירשתי לעיל ולפיכך אינני צריך לחזור ולפרשו. אמנם מכח הה' נובע מבוע להמציא כח הוי"ה של טלה (וטלה) שהם הויו"ת מקובצות על פי צורת טלה, וכן בכל י"ב מזלות וכל אשר בארץ הן כולן מן ההויו"ת מצויירות כפי קבוצת דמותם, ונקראים אלו שלמטה בשם עליון בכח ה':

**וניסן בשנה.**כי כל זמן קבלת הירח העליון מאותה ההוי"ה יקראו הימים ההם ניסן שנאמר בחדש הראשון (לצאת בני ישראל מארץ מצרים), הוא חדש ניסן:

**המליך אות ו' וקשר לו כתר וצר בו שור בעולם ואייר בשנה ויד שמאל בנפש.**הנה השור ר"ל פני שור בכח ו' של ה"ו ז"ח ט"י ל"נ ס"ע צ"ק ובו יד שמאל כי פני השור מהשמאל לארבעתן, ובשנה חדש אייר:

**המליך אות ז' וקשר לו כתר וצר בו תאומים בעולם וסיון בשנה ורגל ימין בנפש.**ותאומים כעין דו פרצופין זכר ונקבה מחוברין וסוד תאומי צביה מכח אות ז' ולו רגל ימין והחכמה ולפיכך נתנה בחדש ההוא ובהוי"ה ההיא התורה לישראל שנאמר בחדש השלישי וגו' ולא בצורות זולת תאומים כי השכל והחכמה והבינה והדעת נתן לבן אדם לבד:

**המליך אות ח' וקשר לו כתר וצר בו סרטן בעולם ותמוז בשנה ורגל שמאל בנפש.**כל אלו נאצל מאות ח' כי חיות הנה. שבריה זו גדילה במים, ויש מים טובים ורעים, של שמחה דמעתה מאירה את העינים. ושל בכיה דמעתה מכהה את העינים והסוד נשים מבכות את התמוז, ולו רגל שמאל בנפש ההולך באחרונה:

**המליך אות ט' וקשר לו כתר וצר בו אריה בעולם ואב בשנה וכוליא ימין בנפש.**והנה פני אריה מהימין בכח ט', לו כח הסוס וגבורתו שהוא ימיני, לפיכך אריה בגימ' גבורה. ולפיכך יצאת אש בחדשו מן השמים ושרפה את בית ה' בחודש אב. ונתבטלה עצת ישראל הקדש הבא מצד נצח ישראל ולו הכוליא הימין:

**המליך אות י' וקשר לו כתר וצר בו בתולה בעולם ואלול בשנה וכוליא שמאל בנפש.**ידוע הוא כי בתולה היא צורת נקבה ולה פני אדם אמנם אין לה דעת שלימה כזכר כי נשים דעתן קלות והתאוה מתגברת בהן מצד הכוליא השמאלית ולפיכך תש כח החמה בחדש אלול, והגיע ליובש:

המליך אות ל' וקשר לו כתר וצר בו מאזנים בעולםוהוא ג"כ פני אדם ובידו מאזני צדק ואבני צדק והוא ממוצע בין חם ולח וקר ויבש. אך הוא נוטה ליובש כמו הכבד שהוא משכן לדם ונוטה ליובש להיות מרירה תלויה בו. ולפיכך זמנו (תשרי) רויה ממוצע בין חום לקור ולח ויבש וכנגדו כבד בנפש:

**המליך אות נ' וקשר לו כתר וצר בו עקרב בעולם ומרחשון בשנה וטחול בנפש.**כי צורת עקרב ראש בשרצים הפך הנחש והולך לאחור ולא לפנים והוא קר ולח קצת ביחוסו אל אריה אבל טבעו קר ויבש כמו הטחול ובו קדחת רביעית לשבים מאחרי ה', ולפיכך יתעוררו בו הקדחת:

המליך אות ס' וקשר לו כתר וצר בו קשת בעולםובו כח האש כי הוא חם ויבש כאש

וכסליו בשנהכי אז יתיבשו מקום מקורות העולם.

**ומרה בנפש,**כי בו יסוד האש שבטבע האדם:

המליך אות ע' וקשר לו כתר וצר בו גדי בעולם וטבת בשנה והמסס בנפשוטבעו קר ויבש כעפר ושעירים ירקדו שם. ואת עורות גדיי העזים הלבישה על ידיו. וכן זמנו קר ויבש, ואליו הקיבה שבכחו מקריש ומיבש ומחזיר המים לקרח הנורא:

המליך אות צ' וקשר לו כתר וצר בו דליולו פני אדם בעולם הממונה על כח רוחני כי בידו נפש,

ושבט בשנה והמסס בנפשכי בו יולדו רוחות אשר בנפש לטוב ולרע:

המליך אות ק' וקשר לו כתר וצר בו דגים בעולםולו כח המים

**ואדר בשנה וקרקבן או אצטומכא בנפש,**כי בו יטחן ויתדקדק המאכל כדרך שהמים ממסים את העפר ואחר כן משלח המציצה ממנו אל הכבד ומתבשל שם ומשם משקה כל האיברים: עשאן כמין מריבה טא"ק אש. שב"ג עפר. תמ"ד רוח. סע"ד מים. סע"ד מריבים עם טא"ק ותמ"ד עם שב"ג, אלה מזכין ואלו מחייבין, אלה מחיים ואלה ממיתים, אלה חמים ולחים ואלה קרים ויבשים, אלה עולים ואלה יורדים, אלה לחיים ואלה למות, אלה לעושר ואלה לעוני, אלה לקרב ואלה לרחק, אלה לאחרית ואלה לראשית, אלה לשפלות ואלה לרוממות, אלה לכבוד ואלה לבזיון, אלה לעבדות ואלה לאדנות, אלה לזיווג ואלה לגירושין, אלה לדרכים ואלה לישוב, אלה למלכות ואלה לעבדות, אלה לאהבה ואלה לשנאה, אלה לנקימה ואלה למחילה, אלה לגרות ואלה לספינות *[לשון חשיבות].

הנה מריבה ומלחמה. וכן בנפש אלה פועלים ואלה נפעלים.

הנה עשה כמין מריבה וערכן וסדרן כעין מלחמה שנא' גם את זה לעומת זה עשה האלהים:

ומן ג' אמות של י"ס יצאו שלשה אבות של הנפרדים דוגמת אמ"ש אויר מים אש. וז' כפולות וי"ב פשוטות:

**אלו הם כ"ב אותיות שבהם חקק י"ה ידו"ד צבאות אלהים חיים אלהי ישראל רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו, מרום וקדוש הוא.**פירוש זאת המשנה כפירוש משנת פרק ראשון אלא שכאן הוא מבאר איך העשר ספירות בלתי הנפרדים והנבדלים וכל מה שנמצאו מן הנפרדים כמו שנאמר את השמים ואת הארץ אני מלא: