בעינו. דכתיב או תבלול בעינו:

דליתנהו כלל. לעיניה:

אבל מחסורייתא. שנפחת קצת ממראות עיניו כתב רחמנא דק והיינו מחסוריתא אבל מבלבליתא לא. שמבולבל לבן בשחור:

אבל בשניותא. שמשונה מראה עיניו:

כהיותא. שאינו רואה כלל:

סכי שמש. תני רב יוסף היינו סני שמש שאינו יכול להסתכל בשמשו:

זגדים מחוי רב הונא חדא מדידן וחדא מדידהו. היינו שעינו אחת בריאה דומה לשלנו והאחרת דומה לאותן שעיניהם משונות:

ואיקפד רב יהודה. מפני שהוא היה כן. וגרם שכביא הצירי:

טרוטות. עגולות:

צירניות. שעגול אותו מקום שהעין מונח בו:

דולפות. יותר מדומעות:

טורדות. שדולפות בלא הפסק. ואיכא דאמרי טורדות שאין יכול לעצום עיניו אלא בטורח גדול למ"ה. זיוור דמזוורן עיניה. מטמרין עיניו:

לופין. דנפיש זיפי שריסי עיניו גדולות:

והתימין שתמו זיפין. דלית ביה ריסי עינים כלל:

לא קשיא. הני דמוסיף תנא ברא הא דאישתייר גרדומי כלומר אע"ג דנשתייר עיקרו פוסל:

והא. דמתניתין דלא אישתיור מגרדומי כלל:

שימי באמה של קודש קאמינא. דהוה משה רבנו י' אמות באמותיו שלו לא היה אלא ג' אמות שלו כדרך כל אדם שגבוה ג' אמות שלו:

תנא עד כעובי אצבע קטנה. הא קטן או גדול הוי מום:

דומות לספוג מקובצות ביחד:

גדיא חזיזא. שאזניו תלויות לו למטה:

וזכרותו עמהם. העצם שבפנים פסולה להקרבה:

הא דאיגום איגומי. דנשתייר מקצת מזכרותן אין נפדית עליהן:

פרה אדומה שקרניה שחורות בראשו יגור במגרה אותו שחור ותהיה כשרה קסבר אף על גב דחתך מזכרותן:

לא תרגמא זעירי מעילוי דכרותיהו חתך ולא איפסלה: