[שו"ע] גזולה בידו. נ"ב ואם טוען שבאמת מכרו לו אלא שעדיין לא פרע לו דמי המקח. כתב בשו"ת הראנ"ח ח"ב סי' ב' וז"ל דלא אמרינן שהוא נאמן לגבות החוב במגו שהי' יכול לומר לא מכרתי לך הקרקע. אע"פ שהחוב מחמת מקח זה עכ"ל:

[שו"ע] נשבע היסת. נ"ב עיין ש"ך לעיל סי' ע"ח ס"ק י"א /ט"ו/:

[שו"ע] ואם אין עדים. נ"ב ואם יש עדים להמערער וליכא לראובן ע"ח ושמעון מודה לו שאכל אלא שטוען דבגזלנות' אכל אם נאמן במגו. עיין תשובת הרב מוה' יעקב בילי (הוא הרב המגיה במ"ל) שבסוף ספר עזרת נשים סי' ב':

[סמ"ע אות ב] שהחזיק בשל אביהן. נ"ב וטוען שממושכן לו דצריך לשבע בנק"ח והוא בשו"ת הרשב"א סי' תתקל"ט ועיין בש"ך לעיל סי' ע"ב ס"ק ע"ב:

[ש"ך אות ה] וצ"ע. נ"ב עיין ט"ז לעיל סי' ע"ה ס"ק י"ז ועי' ש"ך לקמן סי' קמ"ט ס"ק כ"א:

[שו"ע] אבד השטר. נ"ב המהרח"ש סי' כ"ח מסתפק ביורש הבא מחמת אביו וטוען שיש לו שטר ואח"כ לא הוציא אם ג"כ דינא הכי:

[שו"ע] או השכירו ג"ש. נ"ב ואף דלא דר המשכיר חד יומא כיון דהשוכר בשליחות הראשון דר בו נמי הוי חזקה ג' שנים:

[שו"ע] ומיהו אפי'. נ"ב עיין ש"ך לעיל סי' קכ"ט ס"ק נ"ב וסי' נ"ו ס"ק כ':

[ש"ך אות יד] ור' ירוחם. נ"ב עיין תשו' מהרי"ט ח"ב חח"מ סי' ל"ב:

[ט"ז] ממילא קרוי המוחזק תובע. נ"ב וכ"כ מהרי"ט ח"ב סי' ל"ב:

[שו"ע] ואפי' הי' ששה. נ"ב עיין תשו' מעשה חיי' סי' א':

[סמ"ע אות יז] דר בו. נ"ב אב"ג וא' דה"ו כצ"ל: