(סימן ל"א ס"א בהג"ה) והכי נהוג אם לא במקום הפ"מ. היינו בניקב ע"י חולי שרואין שלא שלט בתחתון אבל ע"י קוץ אפי' בבהמה י"ל דטריפה אף בהפ"מ דשמא ניקב התחתון ע' בש"ך סק"ה. ובפמ"ג שם:

(ש"ך סק"ג) כדלקמן סי' ל"ב. ואין אנו בקיאי' בשיעור זה ולזה כל שנתמעך משהו מהמוח חיישי' שמא הוא שיעורו. ב"ח. והיינו במגולה אותו מעט לקרום אבל במוח מקיפו מכל צד כשר ואם הוא ספק אם המוח מקיפו לכאורה יש לדון דהוי ס"ס שמא לא הגיע לשיעור מסמוס ואת"ל הגיע שמא היה מכוסה במוח ואף דהך ספק אם הגיע למסמוס היינו ספק חסרון ידיעה מכל מקום יש להקל בהפ"מ כמו דפסק הרמ"א בסי' ק"י:

(ט"ז סק"ג) פשיטא שיש לאסור ואם חי אחר שנענע בראשה יב"ח י"ל דמותר בלי בדיקה. ואם אחר שחיטה נמצא שאין המוח מקיף המים אם לא שהתה יב"ח בודאי אסור החלב מן הנענוע ואילך ואם שהתה יב"ח נראה דהחלב שקודם יב"ח שרי ואח"כ צ"ע:

(סעיף ג') כגון בחוטם כשירה. והיינו באין שם רושם וקורט דם. כנה"ג: