בכל לבי. בכל דעתי ושכלי וכן אזמרך בגלוי נגד אלהים והם השופטים והחכמים, כמו עד האלהים יבא דבר שניהם, ההודאה תהיה בלב לבדו או עם הפה והמזמור בפה:

אשתחוה אל היכל קדשך. הבית שיהיה בו הארון:

על חסדך ועל אמתך. החסד שנתן לו המלוכה כאשר הבטיחו ארי שעברו עליו צרות רבות ומכולם הצילהו:

כי הגדלת על כל שמך אמרתיך. כמו הפוך כי הגדלת על כל אמרתך שמך, ופי' בפסוק לענין שאמר ועל אמרתך כמו שפירשנו שקיים לו מה שהבטיחו, אמר על זה הגדלת שמך על כל אמרתך שאתה אומר ועושה גוזר ומקיים, וע"ז הגדלת שמך שיאמרו הכל יגדל ה' כל מה שאומר עושה כמו שעשית עמי מה שהבטחתני אחרי אשר אמרו הכל כי לא תהיה לי המלוכה כי ראו טלטולי גדול:

ביום קראתי. ביום שהייתי בצרה נע ונד וקראתי אליך ועניתני והושבתני במרחב מהצרה:

תרהיבני בנפשי עוז. בזה הדבר תחזקני בנפשי בעוז כלומר נתת חוזק גדול בנפשי על אמונתך, כי ידעתי כי אין אל זולתך ואתה רואה ומשגיח בענייני בני אדם:

יודוך ה' כל מעשיך. בזה הדבר שעניתני מצרה וקיימת לי דברך הטוב בדבר המלוכה יודוך כל מלכי ארץ היודעים אוי כי שמעו אמרי פיך שאתה הבטחתני במלוכה וכשראו אותי נע ונד ושאול רודף אחרי להרגני היו נואשים ממלכת והיה רחוק בעיניהם שיוכל להיות ועתה שקיימת לי דברך הטוב, וזה הפירוש מוכיח הפי' שפירשתי בפסוק על כל שמך אמרתיך:

וישירו. יאמרו שיר ותהילה לה' וישירו בדרכיו ובמעשיו הנוראים כי בידו הכל להשפיל מלהגביה ויאמרו כי גדול כבוד ה', והוא לבדו האל כי במלך דוד אמר ויצא שם דוד בכל הארצות וה' נתן על כל הגוים ובפחדם ממנו פחדו מהאל כי הכירו וידעו כי מה' היתה לו ומתוך כך הודו באל יתברך כי הוא אדון על הכל שהמליך את דוד אחר שנתייאשו ממנו כל אדם וכן שלח חירם מלך צור לשלמה ואמר ברוך ה' אלהי ישראל אשר עשה את השמים ואת הארץ אשר נתן לדוד המלך בן חכם הנה מתוך גדולת דוד ומלכותו הודה באל יתברך כי הוא עשה את השמים ואת הארץ:

כי רם ה' ושפל יראה. אז יודו כל כי רם ה' ושפל יראה ומשגיח בתחתונים לא כשהיו אומרים עבים סתר לו, ולא יראה וחוג השמים יתהלך כשראו כי ראה בעניי ובשפלותי הודו כי שפל יראה אע"פ שהוא רם:

וגבוה ממרחק וידע. מבנין הפעיל בשקל ואלמנה לא ייטיב פירוש והוא גבוה וממרחק שהם השמים שהם רחוקים מן הארץ, משם יודיע דרכיו לבני אדם שידעו כי הוא ראה אותם:

אם אלך. אמר דוד כשהייתי הולך בקרב צרה. כשהייתי קרוב למות זהו בקרב צרה כשאני בעמק הצרה אתה תחייני על אף אויבי. על אפם ועל חמתם כלומר על כרחם שלא בטובתם:

תשלח ידך. בקרב הצרה, ותושיעני ימינך:

ה' יגמור בעדי. כמו שהתחיל להטיב עמי כן יגמור חסדו בעדי. ה'. ענין קריאה, ה' חסדך יהיה עמי לעולם ואני מכיר בטובתך, וכי אני מעשה ידיך כי אתה עשיתני ואתה גדלתני והמלכתני, אל תרף חסדך ממני: