לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך אבימלךהוא אכיש מלך גת, ושנים שמות היו לו. או היה שם כנוי לכל מלך מפלשתים אבימלך, כי כן מצאנום בימי אברהם ובימי יצחק.

ויגרשהו וילך: היה בסכנה גדולה, ושנה טעמו, שפרושו: דעתו ודברו כמו (יונה ג ז): מטעם המלך, כדי שיתנכר אליהם. או לפי שבראותם אותו, כי היה שוטה ומתהולל לא יחושו עליו ועל גבורתו ולא ימיתוהו; וכיון שגרשהו אכיש ואמר (שמואל א כא טז): הזה יבוא אל ביתי? הודה לאל שהצילהו וחבר זה המזמור. והוא באל"ף בי"ת בראשי הפסוקים זולתי הוא"ו, שהיא באמצע פסוק. ובדרש (שוחר טוב בקצת שנוי): מרוב השמחה ששמח דוד בהנצלו עשה שירה זו באל"ף בי"ת.

אברכה את יהוה בכל עת תמיד תהלתו בפי: כי תמיד הוא עשה לי נסים וחייב אני לברכו ולהללו תמיד בכל עת. ובדרש (שם): מה הוא תמיד? זהו שאמר הכתוב (קהלת ג יא): את הכל עשה יפה בעתו. אפילו השטות יפה בעתו (בעתה); הוי: לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך. עשה עצמו כשוטה ושנה את עצמו **(טעמו)**וכתב על הדלתות: אכיש מלך גת חיב לי מאה רבוא זהובים.

ביהוה תתהלל נפשי לא במושיע אחר, כי אין לי מושיע זולתו; והוא נתן בלב אבימלך לגרשני, ולא חקר עלי.

ישמעו ענוים וישמחו:הענוים בשמעם הצלתו ישמחו, אבל לא הגאים, שהיו שונאי דוד.

גדלו ליהוה אתי ונרוממה שמו יחדו:אמר כנגד הענוים: גדלו ליי' אתיעל הישועה שהושיעני, ואני ואתם יחדו נרוממה שמו.

דרשתי את יהוה וענני כי בהיותו בין ידיהם היה בלבו **דרש את יי'**ומתחנן לפניו בלבבו שיצילהו מידם.

ומכל מגורותי הצילני: מזו וממגורתשאול ששלח לביתו להמיתו, והטיל החנית כמה פעמים אליו להמיתו.

הביטו אליו ונהרו עבר במקום עתיד, וכמוהו רבים. אמר: כל בני אדם שהם בצרה יביטו אליו וינהרו. ונהרו כמו (ירמיהו לא יב): ונהרו אל טוב יי', שענינו ההליכה במרוצה כמו הנהר; כמו שירוץ אדם אל מגדל עוז להשגב בו יביטו אל יי' וירוצו אליו ולא יבושו בבטחונם. וזהו:

ופניהם אל יחפרו: לא יבשו, כי יראו שזה עני קרא ויי' שמע. יחפרו ענין בשת כמו (ישעיהו כד כג): וחפרה הלבנה. ואמר: ופניהם, לפי שהבשת תראה בפנים, כמו שאמר (שם כט כב): ולא עתה פניו יחורו. ויש מפרשים (בעל התרגום רש"י ואבן עזרא): ונהרו ענין אורה, מן ואל תופע עליו נהרה (איוב ג ד); רצונם לומר: הביטו אליו הצריכים לעזרתו, ונהרו פניהם, כלומר שיושעו.

זה עני קרא ויהוה שמע ומכל צרותיו הושיעו: על עצמו אמר כמו שפרשנו.

חנה מלאך יהוה סביב ליראיו ויחלצם: כשהאיבים חנים סביבם להרע להם מלאך יי' חנה סביבם ואין בהם כח לגעת בהם, ויחלצם. וטעם מלאך כמאמר דניאל: אלהי שלח מלאכה וסגר פס אריותא (דניאל ו כג); וכן אמר (ישעיהו סג ט): ומלאך פניו הושיעם; המלאך הגאל אתי מכל רע (בראשית מח טז).

טעמו ידיעת השכל ובחינתו יקרא טעם; וכן (משלי לא יח): טעמה כי טוב סחרה. כמו שיטעם האדם המאכל ויבחננו בעצמו אם מר, אם מתוק, אם מלוח, אם תפל.

וראוגם כן במראה השכל, או במראה העין ותראו בעיניכם.

כי טוב יהוה שמגיע טובו לחוסים בו, ותכירו ותדעו כי

יראו את יהוה קדשיו יראו האל"ף נחה; ואלו היתה נראית היה על משקל שמרו זכרו; ולהפריד בינו ובין יראו, מן ראה, הניחו האל"ף. וקדשיו הם המונעים עצמם מרב התאוה, כמו המזיר עצמו מן היין שנקרא קדש, שנאמר עליו (במדבר ו ח): קדש הוא ליי'. ואמר: אתם קדשי עליון, המספיקים את עצמכם במעט מן העולם, ואין אתם רודפים אלא אחר הטרף, לא תיראו שיחסר טרפכם. יראו את יי' לבדו והוא יטריפכם זה הצורך.

כי אין מחסור ליראיו: ואמר זה לפי שהוא היה גולה בין פלשתים ואין לו שם יודעים ומכירים אותו שיתנו לו לחם לאכול; ולפי שירא את יי' לא חסר טרפו.

כפירים רשו ורעבו ודרשי יהוה לא יחסרו כל טוב:כי תראו, כי הכפירים שיש להם גבורה בבקשת טרפם, פעמים רשו ורעבו ולא תועיל להם גבורתם. וכן אמר (איוב ד יא): ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו; אבל דרשי יי' לא יחסרו כל טוב.

לכו בנים שמעו לי פעמים תפול לשון הליכה על זרוז המעשה; לא שירצה בו הליכה ממש, כמו לכה נא אנסכה בשמחה (קהלת ב א); לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות (ירמיהו יחי ח); לכו נא ונוכחה (ישעיהו א יח) והדומים להם; וכן: לכו בנים שמעו לי. ופרוש בנים: אותם ששומעים ושומרים מוסרי ולמודי; וכן בני הנביאים (מלכים ב ב ג ובכל מקום): תלמידי הנביאים.

יראת יהוה אלמדכם: לפי שזכר סביב ליראיו, כי אין מחסור ליראיו אמר: מי שירצה להיות מיראיו אני אלמדנו היראה. ועוד אמר:

מי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב:כלומר: מי שירצה בחיים ובימים שיראה בהם טובישמע יראת יי'שאלמדנו. והחיים וימי הטוב הם בעולם הזה ובעולם הבא. ומה היא היראה?

נצר לשונך מרע שלא תדבר רע בבני אדם; ובכלל זה עדות שקר וקללת אב ואם, וקללת הדין והמלך, וכל שכן ברכת השם.

ושפתיך מדבר מרמה: שלא תדבר אחד בפה ואחד בלב. ואלו הן שפתי מרמה: שמרמה את חברו, שמדבר לו טובות, וחשב בלבו רעתו, כמו שאמר הכתוב (ירמיהו ט ז): בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו. וזהו מצות לא תעשה שבלב, כמו (ויקרא י טיז): לא תשנא את אחיך בלבבך. ואמר (משלי ג כט): אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך.

סור מרע רצונו לומר: סורמלעשות רע; ובכלל זה כל הלאוין אשר במעשה.

ועשה טוב כלל בו כל מצות עשה שבמעשה.

בקש שלום בפה.

ורדפהו: בלב, וזהו יראת יי'שלמדתי אתכם; כמו העבד שירא את אדניו ועושה מצותיו ונזהר שלא יעבור את פיו לכל אשר יצונו.

עיני יהוה אל צדיקים מי שאחז הדרכים האלה נקרא ירא יי' וצדיק. ומהו תגמולו מאת האל? ששמירת האל דבקה בו ומצילתהו בכל דרכיו. וזהו עיני יי' אל צדיקים. ואם יקרהו שום פגע יקרא אליו וישמע צעקתו ויצילהו מצרתו וזהו:

ואזניו אל שועתם:

פני יהוה בעשי רעבצדיקים עיניו ושמירתו לטובה; ובעשי רע פניו

להכרית מארץ זכרם: כמו (ויקרא כ ג): ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו.

צעקו ויהוה שמע ומכל צרותם הצילם: טעמו אל הצדיקים שזכר, לא בעשי רע הדבק בו. וכן: ואף לאמתך תעשה כן (דברים טו יז); ואם שלש אלה לא יעשה לה (שמות כא יא).

קרוב יהוה לנשברי לבלשמוע צעקתם ותפלתם.

ואת דכאי רוח יושיע: כפל ענין במלות שונות.

רבות רעות צדיקכי פעמים רבות ינסה האל את הצדיק לטובתו, ולהראות צדקתו לבני אדם כי לא ימוט לבו ולא יטה מדרך אמת מפני הצרה.

ומכלם יצילנו יהוה: שלא יכשל באחת מהן, כמו שאמר (משלי כד טז): כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה.

שמר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה:כי העצמות מעמידי הגוף ויסודו. נשברהמלעיל והוא נפעל עבר; רוח נשברה (תהלים נא יט) מלרע והוא נפעל עומד.

תמותת רשע רעההרעה שחושב הרשע לעשות לצדיק, אותה רעה תמיתהו כמו שאמר (תהלים ז טז): ויפל בשחת יפעל.

ושנאי צדיק יאשמו: יאשמוהאל"ף בשב"א לבדו והיא נקראת בתנועה קלה. וענינו מן שממה; וכן (הושע יד א): תאשם שמרון. ואשם ושמם כענין אחד.

פודה יהוה נפש עבדיו הרשעים חושבים עליהם רעה והאל פודה אותם מידם. ואמר: נפש, כי הם חושבים עליהם לקחת נפשותם.

ולא יאשמו כל החוסים בו: הרשעים יאשמו ולא כל החוסים בו. יאשמוהאל"ף ¹ בשב"א והשי"ן בשב"א; הראשון נח והשני נע.

footnotes: ¹ לפנינו האל"ף בלא שב"א.