שושנים. כלי ניגון ששמו שושנה וזה המזמור נאמר על המלך המשיח ונקרא שיר ידידות כי בו אהבת ה' למשיחו:

רחש. הניע לבי והלב מקור הדברים:

אומר אני מעשי למלך. אני אומר בפתיחת דברי כי מעשה השיר הזה הוא בעבור מלך:

לשוני עט סופר מהיר. לשוני מדבר עליו במהירו' כמו עט סופר מהיר אשר הוא כותב בלא עיכוב:

יפיפית. אראה אותך שאתה יפה מאד בצורתך משאר בני אדם, וכן כשאתה מדבר דבריך הם דברי חן כאילו הוצק חן בשפחותיך:

על כן. אני אומר כי ברכך אלהי' לעולם כי מצאת חן בעיני כל:

חגור. כי יש חרבות יחגרו אותם במתני' ויש שיחגרו אותם על הירך:

גבור. הוא קריאה כמו אתה גבור:

הודך והדרך. והחרב תהיה הודך והדרך אע"פ שימות המשיח יהיה שלום בתחילת מלכותו תהיה מלחמת גוג מגוג:

וצלח. כמו ועבור ר"ל כשתעבור על אויביך ותרכב לא תהיה מרכבתך בגאוה ובגדול לבב אבל בדבר אמת וענוה צדק, ואז תורה לך נוראות ונפלאות שתעשה באויביך:

וענוה. בה"א כמו וענות בתי"ו כי הוא סמוך או יהיה וענוה ממשקל אחר בשקל אחוה ויהיה מלת צדק חסר וי"ו והיה משפטו ענוה וצדק:

חציך. מחודדים היו לא קהים:

יפלו. קשור למעלה ממנה ולמטה ממנו ולפיכך אמר יפלו בלב אויביו ובשו"א אע"פ שהוא באתנחתא לקשר טעמו עם בלב אויבי המלך: כאלו אמר חציך יפלו בלב אויביך:

כסאך. יכין אלהים:

שבט מישור. לפי ששבט מלכותך הוא שבט מישור לפיכך יהי' כסאך עולם ועד:

אהבת, שמן ששון. כי כל העולם שמחו כאשר משחך אלהים:

מחבריך. כאשר הקימך מתוך חביריך ובחרך למלך:

קציעות כמו וקציעות ומור. הוא המו"סק כדברי רוב המפרשים, ורבים פירשו שהוא שרף עץ שיש לו ריח טוב ונקרא בערבי לוב"ני:

אהלות. פי' בו כי הוא הבושם הנקרא בערבי עמ"בר:

קציעות. תרגום קידה קציעתא והוא הנקרא בערבי סנדל:

כל בגדותיך. יש להם ריח טוב כאלו הם אלה הבשמים:

מן היכלי שן. והבגדים מוציאים לך מן היכלי שן שמוצאים שם:

מני שמחוך. היו"ד נוספת ופירושו מאשר שמחוך ר"ל היכלי שן אשר שמחוך כי הדירה הנאה מרחיבה לבו של אדם, ויש לפרש כי כל הפסוק הוא משל על המעשים הטובים:

ביקרותיך. החיר"ק בבי"ת והיו"ד נעלמת בקריאה והקו"ף דגושה, ופי' בנשים היקרות שלך יהיו בהם בנות מלכים כל מלך יתפאר בתתו בתו לך:

נצבה. אף ע"פ שבנות מלכים מנשיך מ"מ המלכה שהיא מישראל תהי' יושבת לימינך והיא הנקרא' שגל לפי שהיא מיוחדת תמיד למשכבו והאחרות באות אליו לעיתים כשתקרא ונקראת שגל מן ישגלנה:

שמעי. לכל בת ובת מבנות המלכים הוא אומר, ופירושו שמעי זה המוסר:

וראי. והביני:

כי הוא אדניך. אין לך אדון אחר א ע"פ שאתה מעם אחר:

ובת צור. עדת צור אומר לכל בנות מבנות המלכים כי עדת צור תבא לך במנחה תמיד וגם כן פניך יחלו עשירי כל עם ועם. וזכר צור בפרט לפי שהיא סמוכה לארץ ישראל:

כל כבודה. בוי"ו עם הדגוש אמר כל כבודה בת מלך העומדת בפנים בהיכל:

לרקמות. כמו ברקמות כלומר בבגדי רקמות תובל כל אחת למלך כשיחפוץ בה:

ובתולות. שהן ריעותיה של בת מלך אחריה מובאות:

ולך. הוא כנגד המלך:

תובלנה. יובילם יבואו אל המלך בשמחות וגיל:

תבאנה בהיכל מלך. כלומר בהיכל המלך יושב בו כי הן יושבות בבית הנשים עד שיחפוץ המלך, ויש לפרש כל הפסוקים האלה דרך משל והוא הנכון ובנות מלכים הם האומות שהיו כולם סרים למשמעת מלך המשיח. המלכה, היא כנסת ישראל. ואמר שמעי בת, לכל אומה ואומה שלא יעשו אלא רצון המלך המשיח. ומשל הבתולות, כי כמו הבתולות שלא ידע אותן איש עד שתבאנה אל הבעל כן תהיינה האומות בלי דת כאלו לא ידעו תורה כשיקבלו עליהם דת ישראל:

תחת. לפי שהמלכות תבא למלך המשיח מן דוד דור אחר דור וכן לא תפסוק ממנו לפיכך אמר תחת אבותיך יהיו בניך:

שמך כנגד מלך המשיח כי בכל דור ודור זוכרים גדולת שמו ומצפים בואו על כן עמים יהודוך שתהיה לך המלוכה והגדולה כלומר יודו אותך למלך עליהם: