בבא. נקרא אדומי שהתגורר בארץ אדום:

בא דוד אל בית אחימלך. ולא ספר לו יותר מן הענין כי ידוע הוא בספר שמואל:

מה. ה"א הגבור ה"א הקריאה ואמר מה תתהלל אתה הגבור כי אביר הרועים היה מתהלל ברעתו כי כן דרך הרשע:

חסד אל כל היום. עמי הלא כמה פעמים הצילני מידו שחשב להרגני כן הצילני עתה מידו:

הוות. לפי שהלשון מספרת מחשבת הלב אמר לשונך כאלו הלשון חושבת שהיא קולמוס הלב:

הוות. שבר וענין רע בין במעשה בין במחשבה:

כתער. כמו התער המחודד שיחשוב אדם לחתוך בו מעט וחתוך הרבה וזהו רמיה כאלו התער מרמה כן לשונך דברת דברים רעים ומעט היו הדברים והמעשה הבא מהם היה גדול שנהרגו שמנים וחמשה כהנים לבד הטף:

אהבת. הרע והשקר שאמר כי אחימלך ידע כי דוד היה בורח ועזרהו אחימלך שנתן לו לחם לאכול ושאל גם כן באלהים וזה היה שקר כי הוא לא ידע כי דוד בורח וזה ר"ל דואג אע"פ שאינו כתוב בפי':

אהבת. דברי השחתה כי דבריו השחיתו אחימלך ומשפחתו:

לשון מרמה. כי לשון הרע שאמר במרמה היה מיום ראותו הדבר, כי אם היה מודיעו כי היה עושה רע בעיני שאול בתתו לו לחם וחרב חדה נמנע אחימלך אבל צפונה הדבר במרמה כדי שילשין עליו:

גם. כמו שאתה נתצת משפחת הכהנים מאהל ה' כן יתצך האל ויסחך מאהלך שלא ישאר לך זכר:

ושרשך. יעקר שרשך שלא ישאר לך ובביתך שרש וזהו מארץ חיים כי כולם ימותו או פירושו מעולם הבא:

יחתך. ה' יקחך:

יסחך. ענין הריסה:

ויראו צדיקים. הנקמה שיקח האל ממך על דם הכהנים ויוסיפו ליראה מהאל וישחקו על דואג ויאמרו:

הנה הגבר. שלא שם אלהים מעוזו ראו אחריתו:

מעוזו. בוי"ו עם הדגוש:

בהותו. בעריצתו וברעתו:

ואני כזית רענן. הרשע יבול כנבול עלה ואין לו תקוה ואני אנצל מלשונו ואהיה כזית רענן שכל השנה עלה זית רעננים ולחים:

בבית אלהים. לפי שהיה נעצר לפני ה': כי אני בטחתי בחסד אלהים. ולא הוא כי הוא בוטח בעשרו:

אודך. כי עשית זה המשפט וברוח הקודש אמר זה כי האל ית' יקח משפט מדואג:

ואקוה. ולעולם אקוה שמך ואודיע נגד חסידיך כי טוב עשית:

ואקוה. הוי"ו פתוחה שהמלה עתידה: