למנצח. בהיותו בגת שברח מפני שאול:

באחוז. שחשבו פלשתים לאחזו ולהמיתו כשאמרו לאכיש הלא זה דוד מלך הארץ עד שמרוב פחדו התהולל ועשה עצמו משוגע, לפיכך קרא עצמו יונת אלם. כיונה הגולה ממקומה והיה אלם ביניהם שלא היה יכול לדבר אלא כדברי משוגע כאלו אין בו דעת כמו יונה כמו שאמר עליה יונה פותה אין לב:

חנני. אכיש ועבדיו היו שואפים לו ומביטים אליו עד שהתהולל בידם:

לחם ילחצני. שאול שלוחם אותי כל היום עד שהצריכני לצאת מארץ ישראל זהו הלחץ:

שאפו שוררי. בין מישראל בין מאומות העולם אשר אני גולה ביניהם:

מרום. כנגד האל ית' אמר אתה רואה מרום כי רבים לוחמי' אוי והבריחוני מארץ ישראל והפלשתים שבאתי להסתופף ביניהם לוחמים לי גם כן שחשבו להימתני:

אליך אבטח. כמו עליך:

באלהים. כלומר אבטח באלהים ואהלל דברו כלומר אהללנו על דברו שאמר לי על ידי שמואל שאמלוך ואע"פ שאני נדחף וגולה ממקום למקום אני בוטח ולא אירא ממה שיעשה בשר לי:

כל היום דברי יעצבו. על דברי מלכותי יכעיסו אותי וכל מחשבותם להרע לי:

יגורו. יתקבצו ויארבו וישמרו עקיבי כלומר במקום שאלך בו ללכדני:

יגורו. ענין אסיפה וקיבוץ:

יצפונו. ענין מארב כלומר יארבו במקום צפון וכתוב יצפינו ביו"ד כלומר הם בעצמם אורבים ולוקחים אחרים שיארבו לי עמהם:

כאשר קוו לנפשי. קוו ללכוד נפשי:

על. בתמיה כלומר על עון שהם עושים עמי יהיה להם הצלה לא יהי' אלא הורידם באפך שלא ינצלו:

עמים. על אויביו ישראל:

נודי. אתה תדע מספר הנדדים שנדדתי ותשמרם עמך וקח נקמתי מאויבי:

שימה דמעתי בנאדך. דרך משל, כי דרך המים למלאת מהם הנאד לפיכך אמר אסוף דמעתי בנאדך כלומר שתשמרם ולא תשכחם:

הלא בספרתך. הלא ל' חוזק וזירוז, אמר שימה דמעתי בנאדך בספרתך כמו בספרך על דרך משל כי הדבר הנכתב בספר יזכרהו תמיד בכל עת שירצה:

אז. כשישובו אויבי אחור ביום אקרא אליך:

זה ידעתי. כלומר בזה ידעתי כי אלהים לי כשישובו אויבי אחור ויפחדו ממני:

באלהים. בו אבטח ואהלל דבר שאמר לי בענין המלוכה כמו שפירשנו:

אהלל דבר בה' אהלל דבר, כפל הענין במלות שונות והמדרש בפסוק זה ידוע הוא:

באלהים. כיון שבטחתי בך לא אירא מה יעשה לי אדם כי לא יוכלו להרע לי ולמעלה אמר אדם ובשר אחד הוא:

עלי. הנדרים שנדרתי לך בגלותי עלי לשלם לך וכן תודות והם זבחי תודה שמודה האדם לאל בהנצלו מצרה:

כי. אז כשתצילני אשלם הנדרים ואודה לך שהצלת נפשי ממות:

הלא רגלי מדחי. הלא לשון חוזק כמו שפירשתי הלא רגלי הצלת מדחי שלא אהיה נדחה עוד להתהלך לפני אלהים באור החיים כי בעודני גולה ונדחה אין לי פנאי להתעסק בדרכי אלהים וכשתציל נפשי לארץ ישראל אתחבר עם חכמי ישראל ואלמד ואתעסק עמהם בדרך הנשמה שהיא אור החיים והוא התהלכות לפני האלהים: